משחק הקרבה כזה של שחקני בית"ר ירושלים כבר הרבה זמן לא ראיתי. אני שמח ששחקני הקבוצה הירושלמית, המאמן שלה והאוהדים שלה הפנימו – השנה אין זמן למשחקים, השנה זו לא השנה של תצוגות כדורגל כמו בימי ארקדי גאידמק והשנה זו שנה של מלחמה כדי להציל את המועדון הענק הזה שנקרא בית"ר ירושלים.
רק להזכיר לכולם: בית"ר היתה אצל כונס נכסים עד ליום האחרון של הפגרה ועוד רגע היתה בסכנת פירוק. המשימה של הקבוצה הזו היתה ותהיה השנה להישאר בליגה, לתת לשחקנים צעירים להתפתח ולנסות לבנות את העתיד.
אין ספק, בית"ר ירושלים הוכיחה בגרות ואם היא תמשיך ככה, העתיד שלה ורוד. כמובן שכמה שיותר מהר יהיה רוכש ובעלים חדש, כך יהיה יותר סדר במועדון הזה. אי אפשר לסיים עם בית"ר מבלי לציין את אוהד סיידוף, שהראה שיש על מי לסמוך. מההיכרות הקצרה איתו, אהבתי מאוד את קור הרוח שלו ואת המיקום המצוין. זה רק מראה שיש לנו הרבה כישרונות צעירים במדינה, ורק צריך לתת להם את הצ'אנס מבלי לפחד.
 |
| אוהד סיידוף. יש על מי לסמוך (יניב גונן) |
|
| |
מכבי תל אביב בתקופה לא טובה, אבל גם בתקופה הזו אפשר לראות שמדובר בקבוצה מאומנת, בריאה, צעירה ותוססת. זו לא חוכמה לבוא אחרי ניצחונות ולהלל את מכבי תל אביב. אני חושב שהדרך של מוטי איווניר והבעלים מיץ' גולדהאר היא דרך נכונה. בונים בקבוצה הזו דבר נכון וטוב. אין מה לעשות, גם את רומא לא בנו ביום אחד.
ייקח זמן לכל החבר'ה הצעירים הללו להסתגל למעמד. פה ושם נראה נפילות כמו שראינו הפעם, אבל בסך הכל, גם אחרי ההפסד, אני חוזר ואומר: משהו טוב קורה במכבי תל אביב. אם הם ידעו לעבור את המשברים ולהתמודד עם הלחץ, אין לי ספק שאם לא השנה, אז בשנה הבאה מכבי תהיה אלופה. הדרך הזו נכונה וגם במשחק לא טוב מול בית"ר ראינו הנעת כדור טובה של מכבי ולחץ על היריב בהרבה דקות.
 |
| דאבור, עטר וקולאוטי. פה ושם יהיו נפילות (יניב גונן) |
|
| |
החיסרון הגדול ביותר של הקבוצה הזו, ואני אומר את זה כבר כמה שנים, הוא שכל השחקנים באים לקבל את הכדור לרגל. אף שחקן לא רץ לשטח. חסרה לי מהירות בחלק הקדמי ובגלל זה מכבי לא מגיעה למספיק מצבים. אם נסתכל על היריבה הפועל תל אביב, המהירות של עומר דמארי וטוטו תמוז עושה כרגע את ההבדל ביניהן.
לסיכום, מכבי לא צריכה להיבהל מהמצב. אני מאמין הכי גדול בכדורגל לטווח ארוך ובבניה. מה שמכבי עושה זה מה שצריך להיעשות, ואם תהיה לה הסבלנות היא גם תראה פירות בעתיד. לא בכל יום גדל דור של צעירים כל כך טובים. דור מיכה, אלי זיזוב, מונס דאבור, מושיקו לוגסי, רפי דהן. יש על מי לסמוך, אבל אל תשכחו: החבר'ה האלו רק בתחילת דרכם. בואו ניתן להם את הזמן שלהם והם יוכיחו שהם ראויים לו.