הפועל מציגה: טחורים ואולקוס

בלילה שבו אירופה נותנת בראש פעמיים לנציגי הכדורסל והכדורגל של מכבי ת"א, קשה לבוא בטענות או להיות באמת עצובים. אבל מעבר לשמחה הברורה לאיד, צריך להודות שתחת הנהגתו של דרור קשטן, מצטיירת הפועל ת"א השנה כאחת הקבוצות האפורות והמשעממות ביותר בתולדות המועדון.

זו לא יכולתם של השחקנים, אלא האווירה והשיטה. תנו את אותה קבוצה בדיוק, עם פרנסמן ופצ'אלקה ואלרואי כהן, בידיים של אלי גוטמן, ותקבלו אחרי שלושה משחקים בליגה האירופית לפחות חמש נקודות יותר מהאפס שיש להפועל עכשיו.

בפעם השלישית השנה באירופה הפועל מגלה עדיפות על יריבות בינוניות ומטה, אבל יוצאת מפסידה. הקלות הבלתי נסבלת של היכולת להפסיד היא חלק מהגוון האפור שעטף את הקבוצה התוססת שהיתה כאן פעם.

הלקח הברור הוא שבליגות בהולנד וברומניה ובפולין אין שום בשורה אמיתית בכדורגל. מצד שני, הרע האירופאי הוא מספיק טוב השנה כדי לגבור על נציגת הצמרת של הכדורגל הישראלי שמביאה יכולת, אבל מטביעה את היכולת הזו בים של אנמיות ושממון.

איגייבור עם דמארי. הטחורים שלו, האולקוס שלי (שי לוי)

בשלב הזה של העונה צריך להודות שמצב הזרים בקבוצה הוא מהגרועים שהיו פה אי פעם. אני לא יודע מה מצב הטחורים של איגייבור, אבל אם הוא ימשיך לקבל את הקרדיט אני יודע מה יקרה עם האולקוס שלי. פצ'אלקה שנראה לרגע כמו הבטחה נדבק כנראה במחלת הפרנסמניות של הדרום אפריקני שלידו. צריך לקוות שדווקא הישראלים הצעירים כמו גורדנה וחוטבא יחד עם יכולת ההתקפית משופרת יביאו את התוצאות בליגה.

בערב הזה צריך כמובן להחמיא כמובן למכבי חיפה, אבל גם לשלוח לעברה הערת אזהרה. כמי שכבר זכו בניצחונות אירופאים כמו 1:5 על ראפיד וינה ו-0:3 של בנפיקה ליסבון, אין קשר בין ההצלחה באירופה למה שיקרה בליגה. ובליגה השנה, ממש כמו אצל הפועל, הצבע השולט יהיה אפור וזה אומר שכל אחת מהשלוש תוכל בסופו של דבר לקחת אליפות.

לא נתעלם כמובן מהתבוסה של מכבי ת"א, שהופכת להיות מצחיקה עוד יותר כשקוראים את דבריו של מוטי איווניר לפני על סטוק האפרורית. תראו מי מדבר על אפרוריות? לפחות במכבי היה אקשן ויואב זיו, שלא פוגע כבר שנתיים, הצליח לפגוע בול עם הנעל בגופו של הקוון. זה בעיקר מוכיח שבמכבי ת"א, גם כשאתה מביא שקט ורוגע ושפיות, חיידק הטירוף קיים ועלול להתפרץ בכל רגע.

זיו עם הנעל, הקוון והשופט. סוף סוף פוגע במשהו (רויטרס)

מעבר להפסדים של מכבי באירופה, נקודת האור היום היתה הקהל של הפועל. 90 דקות בלי קללות להנהלה ובלי נאצים ושואה. התגובה של הנהלת הפועל ת"א לחוליגניות האינפנטילית של מי שעשה את מה שעשה היתה נכונה וממוקדת ואולי גם אפקטיבית. הלוואי שהקבוצה עצמה תהיה ממוקדת ואפקטיבית כמו ההנהלה שלה. את מי שאחראים לניסיון להפוך את הקהל של הפועל למה שהוא איננו, צריך לתפוס ולהכניס לכלא. מה שצריך לעשות עם השחקנים עצמם הוא עניין אחר. ואני חושש שדרור קשטן איננו האיש הנכון השנה לצבוע את הקבוצה שלו בצבעים קצת יותר עליזים, שמחים ואופטימיים.