מחיר החיסכון

תרבות הרכש של יענקל'ה שחר הוליכה את מכבי חיפה לאכזבה העצומה שהיא חוותה הלילה בפנדלים. אז נכון שבליגה הישראלית דרכו של שחר מצליחה אולם הליגה הישראלית היא לא אירופה.

על חוסר התיאום במרכז ההגנה הירוקה שילמו הירוקים בריבית דה ריבית, גם במשחק הראשון עם שערו של אליניב ברדה וגם היום עם כדורים שטיילו לרוחב הרחבה ועבירות במקומות לא נכונים. בסוף חודש יוני, אלישע לוי חשב להביא את איציק כהן מעכו תמורת חצי מיליון ש"ח ובמקום העדיף להביא את יוריצה בוליאט מספליט במקום להביאם יחד. הקרואטי הגיע כתוספת לאנדריי פיליאבסקי תמורת כחצי מיליון דולר שההבדל הינו גדול. אקדים ואומר,אני לא מזלזל בתרומתו של מר שחר לכדורגל הישראלי ככלל ולמכבי חיפה בפרט אולם הוכח הלכה למעשה בפלייאוף ליגת האלופות שעצם החיסכון (הזמני יש לומר...) בהבאתו של כהן הוביל את הירוקים לכישלון.

אומרים שהמזל מגיע למי שמגיע לו ולמכבי חיפה לא הגיע. הצוות המקצועי והניהולי של הירוקים בנה בתחילה על קאדר בלמים דל שמורכב למעשה משני הזרים הללו וסארי פאלח, פרי משובח אולם הוא בוסר. הרחקתו של כהן הייתה תמוהה לחלוטין אולם ללא ספיגת השערים היום ובשבוע שעבר הקבוצה לא הייתה מגיעה למצב הזה בהארכה.

איציק כהן. הרחקה תמוהה (רויטרס)

במשחק הראשון דובר על הכאב של חיפה מההחמצות של חוליית ההתקפה אולם לא הופנתה אצבע מאשימה לחוליית ההגנה ובעיקר מרכזה. מחצי מצב של האלופה הבלגית, גנק, במשחק כולו למעשה נכבש שער. מבלי לזלזל, מאמן של קבוצה בליגה ג' בישראל היה מאשים את הבלמים בשער שכזה.

בכל זאת ניתן להבין את אי הפניית האצבע של אלישע לעבר הבלמים כי גם הוא הרגיש שהוא שילם מחיר מר על החיסכון הכלכלי שלמעשה בוטל עם פציעותיהם של הזרים.

אלישע לוי. שילם את מחיר החיסכון (רויטרס)

הכתוב הינו טור דעה