אני חייב להודות בדבר אחד. הרעב שלי לצפיה בכדורגל בחודשים האלו של השנה יכל להוציא אותי מדעתי. ממש כמו רצון עז לאכול, ככה כל דבר שהגישו לי בזמן הזה היה נראה כמו ה''דבר הטוב ביותר שאכלתי''.
כדורגל נשים, קופה אמריקה וגם סופרקאפים למיניהם הצליחו להשתיק אותי עד שגם הגיעו משחקי המוקדמות במפעלים האירופים שקצת סידרו לי את הבטן וחידדו את חושי הטעם.
בדיוק ברגע הזה הגיע המפעל הזה בישראל, גביע הטוטו. התירוץ הזה להריץ חצאי הרכבים שאמורים אולי לרמז לנו מה יהיה ומה היה בקיץ פשוט לא מצליח לרגע לתת את התשובה.
כשאני רואה את דורטמונד עושה מה שהיא רוצה במגרש מול המבורג או את איברהימוביץ' נותן פליק לכדור בשביל להשאיר את רוביניו מול השער קשה לי להתלהב מאיזה אעלק דרבי חיפאי. כן, גם הדרבי של ת"א שלכאורה היה חם ומרשים בסופו של יום הוא רק הסבר למה לא צריך לקיים את המפעל הזה וכן להחליף אותו באחד שהיה פה פעם.
|
זלאטן. איפה הם השחקנים ההם עם הקוקו וגם השפם? (GettyImages) |
|
|
אלוף האלופים קראו לגרסה הישראלית לסופרקאפ ואיזו דרך טובה יותר יש להתחיל עונה עם, במקרה שלנו, משחק בין הפועל ת"א למכבי חיפה או אולי טורניר בסגנון גביע WINNER בכדורסל עם 4 קבוצות בשיטת חצי גמר וגמר.עצם העובדה שבהתאחדות בחרו לקצר את הטורניר מלמד שגם שם רוצים ומחפשים פיתרון קצת אחר. בוא נרד מהעץ הזה, נהפוך את הגביע המצחיק למאפרה יפה בבסיס של חיל השיריון ונעבור לסדר יום חדש.
נקודה נוספת לסיום ובלי שום קשר. שוטרים בחיפה (לא אמרנו שאין יותר שוטרים ביציע?) לקחו היום את החוק לידיים והחליטו להחרים שלטים מאוהדים - שלטים ברוח המחאה הכוללת לצדק חברתי בעם ישראל. בלי שום קשר לדעה האישית שלי בנושא זאת שערוריה שגובלת בזכרונות ממשטרים חשוכים בכל רחבי העולם, משטרים שאנחנו לכאורה מנסים להלחם בהם יום וליל ומתנגדים להם.
הכתוב הינו טור דעה