אני רוצה הפעם להתחיל מהסוף כי זה בעצם מה שחשוב. מכבי חיפה עברה שלב והיא מגיעה למשחקי הפלייאוף עם מורל הרבה יותר גבוה ממה שהיא היתה לפני המשחק הערב.
אין ספק, זו לא מכבי חיפה האימתנית, המבריקה והיפה, זו מכבי חיפה שמתגבשת ורק אולי בעוד מספר חודשים נראה קבוצה טובה ומבריקה כמו לפני שנה. חיפה לא הכינה את עצמה מספיק טוב למוקדמות האלופות. הרבה שחקנים עזבו ולראייה זה פגע במשחק הקבוצתי שראינו בשנה שעברה.
בינתיים אנחנו רואים לפרקים פעולות אישיות של שחקנים, אך המשחק הקבוצתי עדיין לוקה בחסר. יש לאלישע הרבה עבודה עד לסיבוב הבא, הפלייאוף, שממנו אין דרך חזרה – או שעולים לליגת האלופות או שמסתפקים בליגה האירופית.
אני חושב שבמשחק חל שיפור מהמשחקים הקודמים. הקבוצה נראתה הרבה יותר רעבה, נמרצת וגם הכושר הגופני מתחיל לתת אותותיו. מבחינה אישית אני רוצה לציין שלושה שחקנים: בראש ובראשונה את גוסטבו בוקולי, שכל פעם שאנחנו מספידים אותו הוא פורח מחדש. מול מאריבור הוא היה הברומטר והשחקן המצטיין של חיפה. משחק ההקרבה שלו השפיע על כל השחקנים וראינו אותו לאורך כל ה-90 דקות מחלץ כדורים, מקריב את גופו ובכמה מסירות מדויקות גם מוציא להתקפות טובות.
 |
| גוסטבו בוקולי. נלחם שוב ושוב (האתר הרשמי מכבי חיפה) |
|
| |
השחקן השני זה אייל משומר שלטעמי הוא השחקן המשתפר ביותר של מכבי חיפה בשנתיים האחרונות. יש לו מהירות יוצאת מן הכלל, כח וכושר גופני. אם רק יידע להרים יותר את הראש ולהיות מדויק, הוא יוכל להיות שחקן נבחרת ישראל באופן קבוע.
השלישי הוא דלה ימפולסקי, שבכל פעם שהוא נכנס הוא מפיח רוח חיים במכבי חיפה. עוד כמה הצגות כאלה בתור שחקן מחליף, ומהר מאוד אלישע ייתן לו את חולצת ההרכב. הוא האיש שמביא את השינוי במשחקה של מכבי חיפה. חובה להבין שעמאשה לא יכול לשחק בצד שמאל או שהוא משחק כחלוץ או בכלל לא.
 |
| ימפולסקי. בקרוב יקבל את חולצת ההרכב (יוסי ציפקיס) |
|
| |
לסיום, חיפה השתפרה במשחקה, והיא הראתה לפרקים יכולת טובה. עם כל זאת, עדיין זו לא מכבי חיפה הטובה והאימתנית. נקווה שבסיבוב הבא הקבוצה תשתפר ותראה יכולת טובה יותר.
נ.ב. השער של עידן ורד הוא שער שלא רואים הרבה בכדורגל, פשוט שער מהסרטים.