החליפות איבדו את הזכות לדבר

עם כל הכבוד לריאן לוכטה המופלא, חמש מדליות הזהב שלו ושיא העולם הנהדר שקבע ב-200 מטרים מעורב אישי, כשאני מנסה לסכם את אליפות העולם בשנחאי, מהדהדים לי קודם כל 150 המטרים האחרונים של המשחה ל-1,500 מטרים חופשי, הפיניש האדיר של סאן יאנג הסיני ושיא העולם החדש שקבע, 14:34:14 דקות. 

היה זה ניצחונה של השחייה האמיתית, שדווקא השיא העתיק ביותר בבריכה זה שנקבע אמנם עם חליפה אך עמד איתן אל מול החליפות הביוניות-משודרגות-משוכללות של רומא 2009 נשבר בבגד ים פשוט מטקסטיל. במשחה הארוך מכולם, בתחרות המפרכת הוכיח יאנג את ניצחונו של האדם על פני המכונה. את מה שטובי מהנדסי הביגוד ואשפי הטכנולוגיה לא הצליחו לעשות, הצליח הגיבור הסיני לעשות בדם, יזע ודמעות.

קראו לי שמרן או רומנטיקן הזוי אבל אני אוהב לראות ספורט טהור ואנושי. יתרונות הנוצרים מתוך פיתוח טכנולוגי מתקדם והשקעה כספית עתירה בציוד משוכלל עדיף להשאיר לפורמולה 1, על השחייה להישאר כתחרות בין כוחות אנושיים טבעיים. אליפות העולם ברומא ב-2009 היתה מגוחכת. 43 שיאי העולם שנקבעו שם מהווים מספר חסר תקנה המעיד על כך שהתחרות האמיתית הוסטה מהשחיינים אל חברות ההלבשה שהתחרו ביניהן על היכולת לייצר חליפת שחייה מתוחכמת יותר. 

סאן יאנג חוגג שיא עולם מדהים. ניצחון האנושות (GettyImages)

אין מאושר ממני לראות שחיין כמו אלכסנדר דלה הואן אשר סירב לקחת חלק בפסטיבל הבדייה של חליפות השחייה, חוזר למרכז הבמה עם סילוקן המוצדק מהבריכה וזוכה בתואר אלוף העולם. אליפות העולם בשנחאי סימלה את החזרה לשפיות ואולי אם להיות קיצוני יותר את החזרה לשחייה.

אפשר להצטער על כך שבעידן הפוסט-חליפות, שיאי עולם הם מצרך נדיר יותר, אבל מנגד אפשר גם לשמוח על כך שכל שיא שיישבר כעת הוא בעל ערך אמיתי. שני שיאי העולם שנשברו באליפות, לאחר שנה וחצי עקרה משיאים חדשים מהווים הישג בלתי מבוטל, ומה שבטוח את הדמעה שעלתה בקרן עיני ומחיאות הכפיים שנשמעו במערכת עם נגיעתו של יאנג בקיר הבריכה, לא סחטו אף אחד מאותם 43 שיאים דמיקולו ברומא.

אי אפשר לסכם אליפות שכזו בלי להתייחס לכוכב הגדול, ריאן לוכטה. מעבר להישגיו הכבירים ולעמידה מאחורי מילותיו על כך ששיאי עולם נועדו להישבר גם ללא חליפות, דבר אשר הוכיח במשחה ל-200 מטרים מעורב אישי, לוכטה הוא עבורי מופת של נחישות וחוסן מנטאלי. לא  פשוט להיוולד שנה לפני גדול השחיינים בהיסטוריה, מייקל פלפס. תשאלו את טייסון גיי, אחד מגדולים האצנים בכל הזמנים, שנאלץ לראות פעם אחר פעם את אוסיין בולט גונב ממנו את תהילת העולם. לוכטה נאלץ במשך שנים לעמוד בצילו של פלפס, להיות 'השני בטיבו בעולם' ובארצות הברית, המדינה שחרתה על דגלה את חשיבות היותה המעצמה החזקה ביותר בעולם, להיות מספר 2 זה בעצם להיות שום דבר.

לוכטה עם פלפס. השרביט עבר לראשון (GettyImages)

ספורטאים רבים היו נשברים מכך, אך לא לוכטה. בזמן שפלפס הפחית באימונים וירד לגיחה מפסגת האולימפוס אל העולם, לוכטה רק עבד קשה יותר ויותר ואין ראוי ממנו לכינוי שהדביק לו פלפס עצמו, "השחיין הטוב בעולם כיום". 

בגזרה הישראלית, אפשר לסכם אליפות מוצלחת למדי. העפלתו של גיא ברנע לגמר ב-50 מטרים גב היא הישג כביר הגם שמדובר במקצוע לא אולימפי, אך ההפתעה הנעימה ביותר לפחות עבורי הגיעה מכיוונו של יעקב טומרקין. לכל מי שמהרהר או מטיל ספק, צומח לנו ספורטאי-על במקצוע אולימפי-מאג'ורי. טומרקין בן ה-19 כבר הוכיח את עצמו מעל ומעבר בגילאי נוער ואף הוכתר לאלוף אירופה, אך כששאלתי אותו לקראת אליפות העולם, איך הוא מתכונן לקראת המעבר הלא פשוט לבוגרים, הוא ענה בצניעות כי יקח לו עוד לפחות שנה – שנתיים, עד אשר הוא יישר קו בתוצאות עם השחיינים הבוגרים.

באליפות בשנחאי טומרקין הקדים את המאוחר, והעפיל באופן מרשים לחצי הגמר ב-200 מטרים גב תוך כדי שהוא שובר את השיא הישראלי של גיא ברנע ומבטיח את מקומו בלונדון 2012. בספורט הישראלי תיכננו על טומרקין לגמר אולימפי בריו דה ז'ניירו 2016, מי יודע אולי השחיין המוכשר הזה ימשיך להפתיע את כולנו ויעשה זאת כבר בשנה הבאה.

טומרקין. ספורטאי על (בן פרידמן)

גם הישגו של נמרוד שפירא בר-אור הוא נפלא וראוי לציון, השחיין שעבר שנים לא קלות וסבל ממערכת יחסים סבוכה עם איגוד השחייה הבטיח את מקומו באליפות ממש ברגע האחרון, אך היה בריכוז מלא ברגע האמת וקבע את הקריטריון הישראלי ללונדון ב-200 מטרים חופשי כשהעפיל לחצי הגמר, מרגש לראות את שפירא בר-אור המצליח להתעלות מעל כוחות פוליטיים ומוכיח כי העיקר בספורט הוא קודם כל הספורטאי עצמו.

כמובן שניתן להצטער על קלקול הקיבה שתקף את גל נבו רגע לפני המשחה החזק שלו 400 מטרים מעורב אישי ומנע ממנו לספק את יכולתו המוכרת, אך אפשר להתנחם בכך שבחצי המרחק, הנחשב לחלש יותר עבורו הוא כבר הבטיח את מקומו בלונדון. אין לי ספק כי נבו ייקבע בעתיד הקרוב, אולי כבר באליפות ישראל בשבוע הבא את הקריטריון ב-400 ויוכל להתכונן ללונדון בראש שקט וכולי תקווה כי בקרוב יאספו את הכרטיסים ללונדון גם עמית עברי שמעט איכזבה באליפות הנוכחית, גיא ברנע, יהונתן קופלב ואולי אף שחיינים נוספים כמו אלון מנדל, אנה וולצ'קוב, מרדית' בודנר, נמרוד חייט ואחרים.

הכתוב הינו טור דעה