הליצנים מאמריקה

לפני יומיים כתבתי פה טור ובירכתי את בית"ר ירושלים על הבעלים החדשים ועל כך שאני רוצה את הקבוצה בצמרת. אני עדיין מברך אותה ושמח שהיא יצאה לדרך חדשה, אבל אחרי ההיכרות הקצרה שלנו עם הידידים החדשים, תסלחו לי חבר'ה, נראה לי שמדובר בשני ליצנים שבאו לעשות עלינו ספין תקשורתי ולא יותר מזה.

נכון, נוח לאיציק קורנפיין שבאו לו שניים שאין להם שמץ של מושג בכדורגל. מוזר לי הטיימינג של הדקה האחרונה שפתאום נמצאו בעלים חדשים ומוזר לי עוד יותר שהם, חוץ מלשים 400 אלף דולר, לא יצאו בהצהרות. כל אחד שמגיע למועדון כמו בית"ר צריך לצאת בהצהרות.

הלוואי ואטעה והבעלים החדשים יחזיקו את בית"ר 20 שנה ויעשו מהמועדון הזה שפוי ויציב, אבל חבר'ה, יש לי פה הרגשה שזו הולכת להיות בדיחה אמריקאית שכמוה עוד לא ראינו בכדורגל הישראלי.

ציפיתי שאיציק קורנפיין ימצא בעלים עם זיקה לעיר ירושלים ולישראל. בעלים שיהיה נוכח, שיהיה אכפת לו מהקבוצה ולא כאלה שבאים לעשות עלינו פוזות, סיבובים סביב המגרש וייעלמו עכשיו לשנה שלמה.

אדם לוין רץ עם השחקנים במגרש (יניב גונן)

נכון, הכי נוח ליו"ר שהוא נשאר בעל הבית, אבל יש לי הרגשה שהחבר'ה האלה באו לתרום כמה מאות אלפי דולרים, לא יותר והם רוצים שיידעו את שמותיהם פה במדינה. הרי אנחנו נופלים לכל שטות ושני הבחורים הנחמדים האלה נהיו יקירי העיר בעבור 400 אלף דולר שהם שילמו לנושים.

דבר אחד שכן אהבתי זה שהם השאירו את דוד אמסלם. אני חושב שמגיע לבחור הזה צ'אנס. הוא נתן מזמנו גם בימים הכי קשים וללא ספק הוא סמל בבית"ר. כמו שאתם יודעים, מאמן צעיר יכול להצליח ולהיכשל. אותו דבר גם לגבי מאמן ותיק ומנוסה. בכדורגל אין חוקים, הכל יכול להצליח והכל יכול להיכשל.