זה נכון שכתבתי כאן בטור קודם שלי שהקיצים של השנים האי זוגיות הם די משעממים לאוהדי הכדורגל ללא מונדיאל או טורניר יורו וציינתי שהשנה הגיע להצלתנו טורניר הקופה אמריקה, אבל הנה אני מודה: טעיתי!!!
הקופה אמריקה, לפחות בינתיים, לא עונה על הציפיות הגבוהות מהנבחרות המצויינות המשחקות בו, ולמזלי את הקיץ הזה אני לא אשכח דווקא מכיוון בלתי צפוי. עד אתמול צפיתי מדי ערב במונדיאליטו, או במילים אחרות: גביע העולם עד גיל 17 שהתקיים במקסיקו ובו זכתה לבסוף הקבוצה המקומית.
כולי תקווה שמאמני הקבוצות בליגת העל אשר עסוקים בימים אלו בהכנת קבוצותיהם לעונה הקרובה מצאו את הזמן לצפות לפחות בחלק מהמשחקים ולו רק על מנת להפנים את משמעותם של השחקנים הצעירים. למי שלא הספירק לראות אני ממליץ בחום לעשות כל מאמץ על מנת להשיג את קלטות המשחקים, הטורניר הזה היה לכל אורכו עונג צרוף של חגיגת שערים וכדורגל שובה עין.
השחקנים שכיכבו על מגרשי מקסיקו, המלאים עד אפס מקום, בשלושת השבועות האחרונים יעלו בקרוב לנבחרות הבוגרות אותן הם מייצגים והתקווה הגדולה היא שפשוט לא ייהרסו בדרך ושימשיכו לקבל את הביטחון שניתן להם במסגרת הזו, כי על פי מה שראינו יש על מי לסמוך.
 |
| מקסיקו חוגגת זכיה באליפות העולם עד גיל 17 (רויטרס) |
|
| |
שחקן כמו סולימאן קוליבאלי מחוף השנהב אשר בתחילת הטורניר הזה שוויו נאמד ב-60 אלף יורו כבש תשעה מתוך עשרת השערים של הפילים הצעירים, וכל זאת בארבעה משחקים בלבד וכעת הקבוצות הגדולות באירופה כבר לוטשות עיניים לעברו ומציעות לקבוצתו האיטלקית, סיינה, סכומים בני שבע ספרות.
במונדיאל האחרון שנערך בדרום אפריקה חזינו בנבחרת גרמניה חדשה, כזו שמשחקת כדורגל אטרקטיבי שלא הכרנו ממנה וכעת ראינו שגם בנבחרות הצעירות הגרמנים מאמצים את שיטת המשחק הזו ומלהיבים, כשבסגלם לא פחות משמונה שחקנים ממוצא טורקי ממשיכי דרכם של מסוט אוזיל וסמי ח'דיירה, שאחיו רני אף משחק בנבחרת הצעירה.
לרוע מזלם, הגרמנים שכבשו 22 שערים בשבעת משחקיהם בטורניר הודחו בחצי הגמר המרתק מול מכסיקו המארחת, לאחר שכבר הוליכו בתוצאה 1:2 ונכנעו לצמד שערים יפהפיים בסיום. אולם, מעז יצא מתוק ובמשחק על המקום השלישי קיבלנו קרב ענק שכל מי שצפה בו יזכור לשנים רבות בין הגרמנים לברזיל, שהוליכה בתוצאה 1:3 במחצית ונכנעו למהפך גרמני ו-3:4 בסיום.
 |
| שחקני גרמניה חוגגים. משחקים מרגשים (רויטרס) |
|
| |
מעבר לתוצאה הלא שגרתית היה ניתן להתרשם משערים מדהימים שכללו מבצעים קבוצתיים לצד פעולות אישיות ברמה שבאמת לא רואים מדי יום גם לא בליגות הבכירות של אירופה ופעולות הגנה מעוררות השתאות שמעלות רק תקווה אחת: שהחבר'ה הללו לא יהרסו לנו כך שנוכל להנות מכדורגל טוב גם בעתיד.
משחק הגמר שוחק באיצטדיון ה'אצטקה' המפורסם שאירח את שער יד האלוהים של דייגו מראדונה ב-86 כמו גם את משחק הגמר של אותו מונדיאל בו גברה ארגנטינה על מערב גרמניה. נבחרת הסומבררו המקומית שמחה בסיום עם לא פחות מ-105,000 אוהדים שנתנו אווירה מדהימה למשחק של נבחרות עד גיל 17, בניצחון על אורוגוואי בתוצאה 0:2. יש עתיד גדול לכדורגל העולמי לפי הטורניר הזה, כן יירבו.
הכתוב הינו טור דעה