תוצאה ששולחת אותנו אל עבר העתיד אמרו על ה-9.79 שניות שלקחו לבן ג'ונסון הקנדי לגמוע את 100 המטרים באולימפיאדת סיאול לפני 23 שנים רק כדי לגלות שעשה זאת בדרך לא כשרה לאחר שהשתמש בחומרים ממריצים.
ריצת ה-100 מטרים כל כך התקדמה מאז גם בלי תוספים אסורים (לפחות לא כאלה שמצליחים לתפוס), שכיום אף אחד כבר לא מתרגש מתוצאות הדומות לאותה ריצה שהייתה אמורה לשלוח אותנו לעתיד ובמקום זאת שלחה אותנו להתבייש בעיקר.
העומק בספרינט הקצר ביותר הוא על גדר הבלתי נתפס, לא פחות מ-18 רצים כבר הספיקו לרדת מ-10 שניות השנה, שישה מהם ג'מייקנים, שבעה אמריקאים. כריסטוף למטרה הצרפתי, האצן הלבן המהיר בהיסטוריה ממשיך לקזז משיאו והעמיד אותו על 9.95 שניות, סטיב מאלינגס הג'מייקני מגשים סוף סוף את הפוטנציאל שלו וקבע 9.80 שניות, וגם אפריקה זוכה לייצוג מכובד עם אנגוזידשה מקושה מזימבבואה שעצר השנה את השעון על 9.89 שניות.
 |
| למטרה. ממשיך לקזז משיאו (רויטרס) |
|
| |
וכל אלה כשהכהן הגדול, אוסיין בולט עדיין מנמנם לו את שינת החורף ומסתפק בשיוטים של 9.91 שניות, את הטוב אתם יכולים להיות בטוחים הוא שומר לאליפות העולם בדאגו שתיפתח בסוף אוגוסט.עם כל העושר והאיכויות הללו, גם הפציעה המצערת של טייסון גיי, מי שאמור היה לספק לבולט את הפייט הגדול ביותר באליפות העולם לא פוגעת בעניין הרב שיוצר הספרינט הקצר ביותר.
ובכל זאת, חוק אחד מטופש במיוחד שנכנס לתוקף ב-2010 מאיים להעיב על החגיגה הגדולה שצפויה לנו בקוריאה ובכלל בעונת האתלטיקה. החל מהשנה שעברה כל אצן אשר יפסול בזינוק יורחק אוטומטית מהריצה.
הרעיון העומד מאחורי החוק הוא להפוך את הספרינטים לטלוויזיונים יותר. בעבר הרחוק יותר, אצן היה מורחק מריצה רק לאחר שתי פסילות, דבר אשר היה גורם לעיתים להזנקות רבות וחוזרות אשר היו מתישות את הצופה ופוגעות באטרקטיביות של המקצוע. אלא שאז נמצא פיתרון מצוין שהגיע מענף השחייה, אחרי פסילה אחת, כל האצנים מוזהרים ולאחר מכן בפעם השניה, כל אצן שפוסל מורחק. הפיתרון הזה הצליח למצוא את האיזון בין הצורך בשיפור חווית הצפייה לבין ההתחשבות בספורטאים עצמם.
 |
| טייסון גיי. גם בלעדיו יהיה מעניין בקוריאה (רויטרס) |
|
| |
נראה כי את החוק החדש לא הגו אנשים שרצו בימי חייהם, האם מישהו מאותם מחוקקים טרח לברר מה עובר בראשו של ספרינטר רגע לפני ריצה? לא במקרה מנהג ההאזנה למוזיקה באוזניות גדולות אצל הספורטאים נפוץ בעיקר בספרינטים, שם זקוקים האצנים לריכוז מירבי וניתוק מוחלט מהעולם החיצון. השקעה יומיומית אינסופית של ספרינטר מתנקזת אל תוך פחות מ-10 שניות בהן הוא צריך לשרוף את המסלול ולתת את כל מה שיש לו, כמות הלחץ שהוא צריך להתמודד איתה היא עצומה, טבעי שיטעה ויזנק מעט מוקדם יותר. פסילה אוטומטית היא מוגזמת ולא תואמת את הדרישות מהספורטאים שבעצמם כבר ביקרו את החוק החדש.מי שצפה במפגש ליגת היהלום בניו-יורק בו הודחו זה אחר זה שלושה אצנים לא יכל שלא לעקם את האף. טייסון גיי עצמו אמר לאחר שצלח את מוקדמות אליפות ארה"ב שחשש לפסול ולכן הזינוק שלו היה חלש והוא הסתפק בתוצאה בינונית במושגים שלו (10.01 שניות).
 |
| ורק חוק טיפשי אחד מאיים על בולט והריקודים (GettyImages) |
|
| |
הטיעון כי החוק החדש יהפוך את הענף לאטרקטיבי יותר בגלל כמות ההזנקות המופחתת הוא מגוחך. אטרקטיביות של ריצה נמדדת קודם כל באיכות התוצאות וכשהספרינטרים יפחדו מהרחקה אוטומטית, הם יזנקו בהססנות דבר אשר ישפיע גם על הזמנים שיקבעו. הדבר נכון אגב יותר מהכל לתחרויות הגדולות כמו אליפות העולם והאולימפיאדה שם הדחה פירושה ירידה לטמיון של עבודה קשה לאורך שנים, אף אחד לא יעז לקחת את הסיכון הזה.חבל שדווקא כשריצת ה-100 מטרים נהנית מימיה היפים ביותר מאז ומעולם, האנשים בעלי הסמכות בהתאחדות העולמית מתעקשים לקלקל, לפגוע בספורטאים ולפגום בהנאה של כולנו.
הכתוב הינו טור דעה