תומר חמד נתן חצי שנה טובה בליגה הישראלית והוחתם כחלוץ המרכזי של מאיורקה, במקום פייר וובו הנחשב. עדן בן בסט הצטיין בקבוצת מרכז טבלה משעממת כמו הפועל חיפה, זה הרשים את ברסט מהליגה הצרפתית הראשונה. לירוי צעירי הראה ניצוצות בבני יהודה, לא מספיק כדי להגיע ככוכב למועדון גדול בישראל, אבל מספיק כדי לחתום במכלן הבלגית כשחקן רכש מרכזי.
דני בונדר, שחקן שנחשב פעמים רבות לבדיחה בנוף המקומי, חתם ומרוויח שכר מאוד נאה בליגה הראשונה ברוסיה. ליאור רפאלוב מבוקש בברוז' ובסלטיק, שמעוניינות לשלם עליו סכום שלפני כמה שנים היה נשמע הזוי על שחקן שמעולם לא ממש הצטיין במסגרות האירופיות. ערן זהבי, האיש והבורקס, עובר במעמד של כוכב לפאלרמו האיטלקית, וכמובן איתי שכטר וגילי ורמוט, שרחוקים משיאם, מחוזרים בצורה מאוד אגרסיבית בבונדסליגה.
מה ההסבר להתעניינות חסרת התקדים הזאת בכדורגלן הישראלי? אפשר להגיד שהסוכנים פשוט השתפרו, אבל לדעתי זה לא באמת מסביר את העניין האמיתי. באירופה כולם הפנימו את מה שאנחנו לא מוכנים להגיד בקול רם, 'התקדמתם' הם אומרים עלינו.. ולנו לא נעים.
 |
| תומר חמד חוגג. אחרי חצי שנה טובה בישראל, החלוץ המרכזי של מאיורקה (שי לוי) |
|
| |
הרי הכדורגל שלנו נראה רע, איטי, מסורבל. האצטדיונים ריקים, השערים בדרך כלל לא יפים, האימונים נראים כמו בדיחה והנבחרת? לא התקדמה בשמונה השנים האחרונות אפילו בסנטימטר. יש לנו שתי נציגות רצופות באלופות? טוב, זה בעיקר בגלל השיטה של מישל פלאטיני..
כמו בתמונה תלת מימדית, בה צריך להתרחק ולצאת מפיקוס כדי לראות ולהבין את התמונה כפי שהיא, אנחנו פשוט לא מסוגלים לראות משהו שדומה להתקדמות בכדורגל הישראלי, כשאנחנו מסתכלים עליו מתוכו. האמת היא, שלא באמת התקדמנו הרבה בשנים האחרונות. המתקנים לא יותר טובים, האימונים לא יותר רציניים ואין יותר כסף או כשרונות.
 |
| אוואט, בניון ואלמוג כהן. האחראיים העיקריים לשינוי התדמית שלנו (שי לוי) |
|
| |
אבל יש הבדל אחד גדול - התדמית שלנו באירופה. בזמן במדינת ישראל הופכת אט אט למדינה השנואה ביותר בנוף הפוליטי האירופי, הכדורגלן הישראלי דווקא זוכה לשם של מקצוען, של משקיען. זה בעיקר בגלל השגרירים הנהדרים: יוסי בניון, דודו אוואט, ביברס נאתכו ואלמוג כהן בראשם, שהוציאו לכדורגלן הישראלי שם של אחד שלא מתעסק בשטויות, אלא רק בכדורגל.
כך, בניגוד מוחלט לשם שיצא לאזרחים הישראלים באירופה: חצופים, עקשנים, צעקנים, חסרי סבלנות ויהירים, הכדורגלן הישראלי נחשב להיפך המוחלט, זה ש'סטפ ביי סטפ', כמו שאמר שלומי ארבייטמן, יתקדם ולבסוף יוכיח שמקומו בליגות הגדולות. השגרירים שלנו מוציאים לכולנו שם טוב וזה מראה שאולי בכל זאת, בלי לשים לב, התקדמנו בחשיבה.
נכון, הכדורגל שלנו לא יותר טוב, אבל הגישה של הכדורגלנים שלנו הרבה יותר בריאה, מקבלת וספורטיבית. מבין כל סוגי השגרירים הישראלים באירופה, הכדורגלנים הם כנראה המוצלחים ביותר שבהם. עכשיו לכל היוצאים החדשים לאירופה יש גם מחוייבות, לשמור על השם של הכדורגל שלנו. כן רבותיי, הכדורגלן הישראלי התקדם, מבחינה מנטאלית. בן בסט, צעירי, חמד, בונדר, שכטר, ורמוט ואחרים.. רק אל תהרסו את מה שהיה כל כך קשה לבנות.
הכתוב הינו טור דעה