לפני פחות משלושה עשורים, עת נכנסתי לראשונה כחבר הנהלה צעיר לאיגוד הכדורסל, פנו אליי החברים הוותיקים ואמרו לי: "מותר לך לשאול כל שאלה שעל ליבך, אבל רצוי שתתאם מראש עם שמעון מזרחי". לא הבנתי, אבל שתקתי.
לפני יותר משני עשורים, עת ניהלתי את קבוצת הכדורסל ההיסטורית של בית"ר תל אביב בליגת העל, פנו אליי בעלי הקבוצות ואמרו לי: "אותנו אולי תנצח, אבל את שמעון מזרחי אי אפשר". לא האמנתי, אך הפנמתי.
לפני למעלה מעשור, עת שימשתי כמשקיף מטעם איגוד הכדורסל במשחקי מכבי תל אביב, אמרו לי השופטים: "השגח על רישום מיידי של נקודות הזכות למכבי אם אינך רוצה את שמעון עצבני על שולחן המזכירות". חששתי.
 |
| שמעון מזרחי. ראוי לפרס ישראל (יוסי ציפקיס) |
|
| |
והנה עברה תקופה ואני מבין כי כל אסטרטגיית הכדורסל הישראלי - מהלכים, חוקים ומינויים, עוברים דרכו לא בגלל הפגנת כוחניות, אלא כי לאיש ראיה נכונה, הבנת הנפשות הפועלות ובעיקר הכבוד הגדול אותו רוחשת קהילת הכדורסל כולה.
הבנתי כי קשה עד בלתי אפשרי לנצח אותו וזה לא בהכרח רק בגלל איכות השחקנים, אלא בעיקר בגלל החדרת אמונתו האין-סופית בסובב אותו להישגיות ומצוינות ללא גבולות.
מי שאינו מחסיר אימון אישי או קבוצתי, משחק אימון או ידידות למעלה מ-40 שנה, מי שלא נותן את ליבו ואוזנו לכל מילה שנאמרת או נכתבת בסוד או בגלוי על מועדונו, מי שלא דופק בזעם על שולחן המזכירות כי חסרה נקודת זכות לקבוצתו ב-45 הפרש, לא יוכל להבין מהי דבקות ומסירות ואולי זה סוד הצלחתו.
 |
| שמעון מזרחי. מוביל ענף ספורט שלם להישגיות ולמצוינות (אור שפונדר) |
|
| |
לא כולם רואים בהתנהלות הזאת כראויה לשבח, יש שיגידו שהוא דורסני או פנאטי, יש שיעלבו כי האיש הוציא את הצבע האדום מקטלוג הצבעים הראויים לשימוש, אך רובנו משוכנעים כי מי שמוביל ענף ספורט שלם להישגיות ולמצוינות על ידי התוויית דרך בדמות מועדון הכדורסל מכבי תל אביב בארץ ובעולם כולו במשך דורות, מי שהפך יחד עם שותפו דייויד פדרמן ואחרים את המועדון למותג כלכלי מרכזי בישראל, למפעל תרבות של כמעט דרך חיים ולשם עולמי ברחבי תבל אכן ראוי לפרס ישראל.
יישר כוח!
נ.ב. קבוצתי בית"ר תל אביב מעולם לא ניצחה את מכבי תל אביב.