מוריניו למד משהו

בקיץ האחרון החליטו בהנהלת ריאל מדריד ללכת בדרך חדשה. אחרי שנים בהם המאמנים שבחרו במועדון היו 'יס-מאנים' של אנשי ההנהלה, כאשר ברקע המאמנים של ברצלונה היו דמויות דומיננטיות, כמה אנשים בהנהלה החליטו למחול מכבודם ולתת את המפתחות למישהו שלא מוכן להיות פראייר של אף אחד, 'המיוחד'. 

ביום הגרלת רבע גמר ליגת האלופות פירסמתי טור עם הכותרת: "סוף העידן של פפ?" באותו היום חשבתי שריאל מדריד קיבלה הזדמנות ענקית להדיח את ברצלונה ולהוריד את העננה הגדולה שמרחפת בשנים האחרונות, זו שמבשרת שהמועדון הקטלוני כל כך יותר טוב מזה המדרידאי, עד שריאל הפכה למפוחדת כמו קבוצת כדורסל ישראלית מול מכבי תל אביב ה"אדריאטית" (עאלק).

ריאל מדריד הביאה את מוריניו כדי שיעשה מה שהוא עשה בפורטו, בצ'לסי ובאינטר, לבנות קבוצה מלוכדת, בעלת סדר היררכי ברור, שיטת משחק מובנית, שבעיקר מושתתת על הנאמנות של השחקנים למאמן ולסמל. מוריניו התנהג בשלושת המועדונים הקודמים שלו כמו אוהד שישב ביציע בתור ילד, אבל לא כך בריאל מדריד.

משום מה, מתחילת העונה מוריניו מדבר על הרצון שלו לחזור לאמן באנגליה ובכל הזדמנות מספר למי שרוצה לשמוע, שאין כיף כמו לחיות ולאמן בלונדון. מוריניו היה נחשב לשחצן ויהיר לאורך כל הקריירה, אבל לדעתי הוא פשוט היה גאון של יחסי אנוש, בינו לבין האוהדים והשחקנים.

מוריניו על כתפי השחקנים. שם את עצמו לפני המועדון (GettyImages)

העונה מוריניו באמת הפך לשחצן ויהיר. לא ייתכן שהמועדון הכי מפואר בתולדות הכדורגל העולמי יסתפק במאמן שמגיע כדי להעביר עוד שנה. הפורטגלי של ריאל מדריד לא הביא איתו שום דרך חדשה, שום חזון, ואין שום סיבה שהוא יישאר בריאל מדריד עוד עונה. אם מוריניו בנה משהו, במפגשים מול ברצלונה הוא הרס את זה.

הסגל של ריאל מדריד העונה הוא הטוב ביותר מאז זה שהיה בגלקטיקוס של זידאן ופיגו. למרות זאת, מוריניו לא ניסה לשנות שום דבר במאזן האימה בין ריאל ובארסה. גם אם ריאל היתה מצליחה לעבור את ברצלונה בחצי הגמר, וזה היה יכול לקרות אם פפה לא היה מורחק ואפילו אם היה מאושר היום השער החוקי של היגוואין, לא היה בזה כדי לשנות באופן מהותי את יחסי הכוחות של השנים האחרונות.

קאקה והיגוואין. במשחק הראשון ריאל שיחקה כמו קבוצה קטנה (GettyImages)

לא ייתכן שבמשחק הראשון בין הקבוצות מוריניו עלה עם רונאלדו, די מאריה ואוזיל כשחקנים ההתקפיים היחידים. במשחק השני ראינו ריאל מדריד מסוכנת מזו שהיתה במשחקים הקודמים, כי ה'מיוחד' (מחדרו במלון) עלה הפעם בהרכב מאוד לא מיוחד, אלא עם אותו הרכב שהאחיין בן ה-9 שלי עליו המליץ לפני המשחק. במשחק הראשון מוריניו ניסה להתחכם ולעשות כמו ונגר, לשמור 60 דקות על משחק שקול ואז לעקוץ את בארסה, אבל זה לא מתאים למועדון כמו ריאל, אתם יודעים מה? לדעתי גם לא למועדון כמו ארסנל.

לעומת מוריניו, גוארדיולה הצליח לא להיכנע למלחמה הפסיכולוגית ובחר לפתוח בכל ארבעת המשחקים עם אותה שלישייה התקפית: פדרו-מסי-וייה. אם ריאל היתה פותחת עם ההרכב שפתח היום בשלושת המשחקים הקודמים, היא היתה משיגה הרבה יותר, או לפחות בדרך הרבה יותר טובה. במועדונים כמו ריאל מדריד וברצלונה לא צריך להתחכם, צריך לשחק כדורגל גאה.

טרי ומוריניו. ההתחכמויות שלו טובות באנגליה, לא לריאל מדריד (רויטרס)

לא ייתכן שהבלאנקוס יתייחסו לברצלונה, גם אם מדובר בקבוצה הגדולה בתולדות הכדורגל העולמי, כאל יריבה שאי אפשר לנצח במשחק כדורגל רגיל בסנטיאגו ברנבאו. מוריניו לא נהנה בריאל, אין לו כוח להישאר שם והוא לא מנסה לבנות שום דבר חדש באמת. המאמן ניסה לעבור את ארבעת המשחקים מול בארסה בשלום, וזה אומר הכל.

ריאל מדריד צריכה להגיד שלום ותודה למוריניו, בעיקר על זה שהוא עבר את שמינית הגמר. בלונדון יש כמה קבוצות (אני יכול לחשוב על שלוש לפחות) שישמחו לקבל אותו במקום המאמן הנוכחי. אז עם כל הכבוד לז'וזה מוריניו, אחד המאמנים הגדולים בתולדות הכדורגל, הוא לא נתן את הכבוד שמגיע למועדון כמו ריאל מדריד. מוריניו נכשל העונה, בפעם הראשונה בקריירה.

הגומלין ב'קאמפ נואו' לימד משהו את המאמן הפורטוגלי, אבל הלקח הזה נלמד מאוחר מדי. בעונה הבאה ריאל כבר תנסה לתקוף מהדקה הראשונה, עם מאמן חדש. אני הייתי שמח לראות את המאמן הגדול הזה הזה נרגע קצת ומנסה לבנות משהו חדש, למשל בטוטנהאם. שיהיה בהצלחה ז'וזה, אבל לא בריאל מדריד, מועדון שתמיד יותר גדול מהאנשים שנמצאים בו.

הכתוב הינו טור דעה