פתחתי היום (שלישי) את האינטרנט והתחלתי לצחוק. יושב ראש ההתאחדות, מר אבי לוזון, החליט לזרוק את ההחלטה האומללה שלו על הקיזוז על ראשי הקבוצות.
התחלתי לצחוק בשל שתי סיבות: הראשונה, אם אתה יושב ראש, אל תזרוק את הדברים הרעים על אחרים ותשמור לעצמך את הקצפת, אלא תיקח את ההחלטות הקשות בעצמך. דבר שני, אבי לוזון היקר, אתה מעליב את האינטיליגנציה שלי ושל כל הקוראים.
איך יכול להיות שאתה מתנער ולא קובע? כולנו יודעים שכל ה'יס-מנים' שמסביבך עושים מה שאתה רוצה. אתה הרי קובע הכל. כולנו יודעים שאתה עושה מה שאתה עושה בדרכים לא נורמליות, אז למי אתה מספר שזרקת את הדברים לראשי הקבוצות. הרי יש הרבה דברים שקבעת בעצמך, לדוגמא מינוי מאמני הנבחרות, ולא שאלת אף אחד.
אני רוצה לספר לכם סיפור שבעצם מראה את כל ההתנהלות של ההתאחדות לכדורגל ושל אבי לוזון. סיפור קטן ולא מעניין, אבל ככה אנחנו נראים. לפני כמה חודשים היה משחק בין קבוצת הילדים שלי בנשר לבין קבוצת הילדים של מכבי פתח תקווה. במהלך המשחק הרחיק השופט את שני המאמנים של פתח תקווה.
|
אבי לוזון עם יעקב שחר. "אלה שחושבים מה שאני חושב צריכים לצאת מהחורים" (גיא איזנר) |
|
|
אחרי שבועיים הלכתי לבדוק מה העונש של שני המאמנים האלה שהורחקו. מי שיודע, כשמאמנים מורחקים, הם צריכים לקבל קנס כספי. כשבדקתי, קיבלתי תשובה ששני המאמנים האלה לא הופיעו בכלל בדו"ח השיפוט ובכלל לא נשפטו על שעשו.ככה נראית ההתאחדות והכדורגל הישראלי. הכל קומבינה ועד שזה לא ייפסק לא נראה כדורגל, נבחרת והתאחדות בריאים. הגיע הזמן שמישהו יעשה לזה סוף ולא רק אני אלחם בהתנהלות הלא תקינה. הגיע הזמן שכל אלה שחושבים מה שאני חושב ייצאו מהחורים ויפסיקו להתחבא. זה לטובת הילדים שלנו והכדורגל שלנו. הגיע הזמן לעשות לזה סוף, אחרת גם עוד מאה שנה לא נגיע להישגים וגם אם כן נגיע, זה יהיה במזל.