לא פרוות ולא רולקס

אחד הדברים הכי מקוממים, הוא לשמוע שמישהו שמעולם לא ראה אותך מעביר עליך ביקורת. בתקשורת הישראלית יש נטיה מסוימת להתייחס לקהל האוהדים של מכבי ת"א (כדורסל כמובן) כאל קהל מפונק, שלא יודע לתת. 

"הפרוות והרולקסים" מגחכים תחת השפם המבקרים האלו, שלא ביקו בנוקיה מאז עידן ועידנים. יש נטיה להדביק לאוהדי נוקיה סטיגמה של עשירים מדושנים ושבעים. זה הכי קל, נכון? 

אלא שמי שכן רוצה לעשות עבודה אמיתית, ממש להגיע למשחק ולשפוט בעצמו, מוזמן (אם יצליח להשיג כרטיס). הסדרה מול ויטוריה, משחקי הטופ 16, שלב הבתים וגם המשחקים מול הפועל ירושלים, הוכיחו שהקהל של הצהובים יכול להרים את הגג, יכול לדחוף בטירוף. וכן, יכול גם להישאר הרבה אחרי המשחק.

ההפסד מול ברצלונה הוכיח שהקהל נותר נאמן גם כאשר הקבוצה שלו מאכזבת, ולראיה העמידה בסיום והעידוד.

אוהד במחווה לדורון פרקינס (שי לוי)

כשמילאן מצ'באן אומר שהקהל של מכבי מזכיר לו את זה של פרטיזן בלגראד, אנחנו לא רוצים להקשיב לו. כשהקהל של מכבי מקבל מחמאות, כולם מעדיפים לקטלג את המחמיא כלקקן, הרי לא יתכן שמישהו באמת יחמיא למכבי ת"א.

אז אני לא ממש אובייקטיבי כי אני יושב יציעים, אך עדיין אני אומר בפה מלא: האווירה מדהימה, העידוד בלתי פוסק וגם אם במשחקים מסוימים אוהדים בוחרים לצאת כאשר התוצאה היא 50 או 60 הפרש, זה לא אומר שצריך לשפוט על כך את כל קהל האוהדים.

ספק אם מכבי היתה מגיעה לאן שהיא הגיעה, על עשרות תאריה וגם העונה, קבוצה חדשה שבנויה ממסד עד טפחות כקבוצה טריה - כל הדרך לפיינל-פור, ללא הדחיפה של קהל אוהדים שצמוד לקבוצתו.

למכבי ת"א יש קהל אוהדים נאמן שמחסל מעל 10,000 מנויים בשנה עוד לפני שמגיע חודש יולי. יש לה קהל אוהדים שמוכן לנסוע באלפיו לאירועים כמו הפיינל-פור, וכמובן זאת בתנאי שיסדירו את תאריך הגמר שנופל כידוע על יום הזכרון לחללי מערכות ישראל.   

ואסור לשכוח את הכבוד וההערכה לסמלי עבר כמו מיקי ברקוביץ', שחקן שהאוהדים יידעו לכבד לנצח, וכמובן את הפרגון לדורון פרקינס שנתן את הנשמה כל העונה והקהל יודע להעריך זאת.

קהל אוהדי מכבי ממש לא לובש פרווה במשחקים (אני מת לראות יום אחד אוהד יושב עם מעיל פרווה בנוקיה, עם ביגוד קצר שופכים שם זיעה), ואין לו רולקס. לחלק יש סתם סווטש, אבל לב ונשמה, ויש לו - והרבה.