התיקו של רמלה כולו ניצחון

לכדורגל קל להתבלט. גם כשהתוצאות ירודות, גם כשההישגים דלים, גם כאשר מרבית הידיעות עוסקות באוהדים שהפריעו לאימון, בשחקן שסרח או במאמן שגער בשחקניו, יהיה לו רייטינג גבוה. זה עובד ככה בכל העולם. הסיבות? עזבו, זה סיפור לדיון אחר.
 
כדורסל הגברים צריך לעבוד קשה יותר כדי למצוא מקום בכותרות הראשיות. יש לו פחות אוהדים, יש בו תחרות פחותה בעיקר בישראל, הוא פחות מעניין את הציבור הרחב למרבה הצער, אם כי עדיין מדובר בענף שזוכה להתעניינות רבה יחסית.
 
כדורסל הנשים הוא נגזרת של הכדורסל ומטבע הדברים ההתעניינות בו פחותה עוד יותר. הוא ענף ספורט קטן במלוא מובן המילה, ודינו בדיוק כמו דינם של הג'ודו, ההתעמלות, השחייה וענפים דומים: כדי לזכות בחשיפה ובתשומת לב הוא צריך לגלות הצטיינות מתמדת, קו עליה, שיפור, הישגיות. הוא צריך לעבוד קשה יותר, כדי להוציא מעצמו סיפורי הצלחה גדולים מהרגיל. ככל שיצליח ויתמיד, כך יהיה קשה יותר להתעלם ממנו.

שי דורון בפעולה. אי אפשר להתעלם (יוסי ציפקיס)

רמלה, כדאי להזכיר, תיסע לצרפת בשבוע הבא לא רק כשגרירה של כדורסל הנשים ולא רק כשגרירה של הכדורסל. היא שגרירה של הספורט הישראלי. נכון להיום, אחת הבולטות ביותר שיש לספורט שלנו להציע.

אוהדי מכבי באימון. לפחות לעוד שבוע, רמלה לא פחות מעניינת (ליאור טימור)