נבחרת הדייויס חיה ובועטת

אמיר וינטרוב ביצע ברמת השרון כניסה חלקה לנעליים של הראל לוי ונועם אוקון כשניצח בחמש מערכות את יאנוביץ' הפולני והצליח להשיג ניצחון ראשון בגביע דייויס, מול שחקן בכיר ממנו, בהופעת הבכורה שלו במפעל, ובנוסף לכך במשחק חמש המערכות הראשון בחייו.

ויינטרוב, שכל השבוע היה צריך להתמודד עם הלחץ שלו עצמו ועם הלחץ התקשורתי, לראשונה בקריירה, עמד במבחן בכבוד ואפילו בכבוד רב. וינטרוב הוכיח שיש לו את האופי המתאים למפעל הזה, כשגם ששמט את הניצחון במערכה הרביעית, לא נשבר מנטלית ונתן לעצמו ולנבחרת הזדמנות שנייה שנוצלה היטב.

אסור גם לשכוח, שהטניסאי הפולני גבה הקומה (2.03 מ') הגיע כפייבוריט למשחק למרות שבחלק גדול שלו היה רחוק מרמתו, בעיקר בזכות משחק מלא בטחון של וינטרוב שפשוט מחק אותו מן המגרש.

יאנוביץ´ מתוסכל. וינטרוב שיתק אותו (משה חרמון)

ויינטרוב, שרק לפני פחות משנה עוד היה מחוץ ל-400 הראשונים בעולם ורחוק מאוד מנבחרת ישראל, מדורג כיום בסביבות המקום ה-250 בעולם. עם המומנטום, הביטחון והכשרון שלו, הוא הולך להתקדם בדירוג העולמי בתקופה הקרובה.

הניצחון על יאנוביץ' יקל עליו את הכניסה הלא פשוטה אל החבורה המאוד מגובשת של הנבחרת. דודי סלע, אנדי רם, יוני ארליך והקפטן אייל רן הולכים ביחד כבר כברת דרך ארוכה ודי קשה לחדור לכזו חבורה מגובשת ולהיות אחד מן המניין.

וינטרוב חוגג עם דודי סלע ושאר החברים. עכשיו הם יכולים לקבל אותו (משה חרמון)

הנצחון הזה יקל מאוד על הוותיקים לקבל את השחקן החדש בחבורה, שחקן שיכול, יחד עם דודי סלע ו"אנדיוני", להגיע שוב אל הבית העליון. הנבחרת בהרכב ה"חדש" לא נופלת בפוטנציאל שלה מזו שהיתה עם הראל לוי ונועם אוקון, ויכולה בהחלט להעניק לישראל עוד מספר שנים טובות של השתלבות בין 16 הנבחרות הטובות בעולם.

הכתוב הנו טור דעה