אנשים שאוהבים לשמוע את עצמם ולהרגיש חכמים, נוטים להשתמש במושג "תרבות ספורט" במיוחד עם צירוף המילים "אין לנו" בכל דיון בנוגע לספורט הישראלי. לרוב, אין להם מושג אמיתי מה המשמעות האמיתית של אותה "תרבות ספורט" אניגמטית שהם מזכירים חדשות לבקרים, אבל זה נשמע מאוד אינטלקטואלי, אז למה לא?
האמת, גם לי קשה מאוד להגדיר את המושג החמקמק הזה. ובכל זאת, אם אאלץ לעשות כך, אעדיף להדגים אותו בעזרת פנזין אוהדי הפועל ירושלים, "אבל בהסתדרות" שהגיח אי שם בסוף האלף הקודם. "אבל" ו"אתר ההנצחה" שהוקם לקבוצה לאחר שנשרה לליגה השלישית הם מהדוקומנטים השנונים ביותר שנכתבו אודות הכדורגל הישראלי.
הקהל של הפועל ירושלים פיתח לעצמו לאורך השנים אופי ייחודי, על גבול האנרכיסטי, עם הזמן הם הפכו ליישות ייחודית, אולי אפילו חד-פעמית בנוף הכדורגל שלנו. הם מיתגו את עצמם כאנטיתזה גמורה ליריבה העירונית, בית"ר. אם הקהל הצהוב-שחור התנגד לצירוף שחקן ערבי, הם עודדו שיתוף שחקנים מהמגזר, הפכו את מחמוד סלמן לאחד מיקירי היציע ונהנו גם מתמיכה של קהל מבית צפפה. הם חרתו על דגלם את הלוזריות, סחטו ממנה את כל הרומנטיקה הטמונה בה ולבשו בגאווה את דמותו התנ"כית של איוב. אפילו מקבוצת הכדורסל המאוסה של המועדון על אוהדיה הילדותיים שחלקם מעודדים את קבוצת המנורה בכדורגל, הם השתדלו לשמור מרחק נגיעה.
|
אוהדי הפועל ירושלים. אנרכיסטים, מוזרים, שנונים, חסרים (עמית מצפה) |
|
|
הפועל ירושלים היא ההיפך הגמור מכל אותן הקבוצות האופייניות לליגה הלאומית ומטה שכל מהותן מסתכמת בישיבת מועצת עיר מפוהקת בה יועץ מפולפל לוחש לראש העיר: "שים קצת על הכדורגל, זה יביא לך קולות". אם נשים רגע בצד את המיזם שלא צלח במיוחד של הפועל "נמל העיר" אשדוד, אוהדי הפועל ירושלים היו לראשונים שהחליטו לקחת את גורלם בידם והקימו את קבוצת האוהדים הפול קטמון ולא במקרה. כי הפועל ירושלים מעולם לא הייתה באמת שייכת ליוסי סאסי או לוויקטור יונה. הפועל ירושלים מאז ומעולם הייתה קודם כל אוהדיה, השונים, השנונים, המוזרים, הקיצוניים ובעיקר החסרים ביותר בנוף הכדורגל הישראלי.מעט צרם לי שבגלל הפיצול בין מחנות האוהדים, לא זכינו למפגן של הקהל האדום בקרית אליעזר. אינני מתכוון להיכנס אל תוך הפוליטיקות הפנימיות והסבוכות שבין אוהדי הפועל קטמון לבין אלו שבחרו להישאר עם הקבוצה המקורית. אינני חש מעורה מספיק כדי לקבוע האם איחוד בין הקבוצות הוא הפיתרון הראוי או שמא ייטב להם להמשיך את דרכן בנפרד. השורה התחתונה היא החשובה. הכדורגל הישראלי זקוק להפועל ירושלים, יותר מכך תרבות הספורט, כן אותו מושג אמורפי ומתנשא, זקוק להפועל ירושלים.
הכתוב הינו טור דעה.