סליחה שניצחנו את מכבי חיפה

אלישע לוי עוד לא גמר לנגב את הדמעות על הקיזוז בשנה שעברה, וכבר הוא מתבכיין על התבוסה במשחק העונה. אז כלשונו של אחד מבכירי אוהדי מכבי חיפה, אמנון אברמוביץ', אומר זאת כך אלישע: התוצאה באמת קצת משקרת. הייתם שווים לפחות גול נוסף. אבל היא לא באמת משקרת, כי הפועל היו שווים את הארבעה שהבקיעו, אלא אם כן צריך להתנצל על מצבים שנוצלו. וחוץ מזה אלישע, צדקת. גם הטבלה לא משקרת.

הפועל טובה יותר, קצת טובה יותר מחיפה, והפער של הנקודה (שאגב נשמר גם בקיזוז) משקף. אבל תרגע אלישע, הכל עוד פתוח, הכל עוד אפשרי, מאבק האליפות עדיין לא הוכרע. וחוץ מזה אלישע, אחרי שבעה משחקים, בשעה טובה, סוף סוף הבקעתם שער נגד קבוצת צ'מפיונס. גם זה משהו.

בפרשנויות שלפני המשחק ניסו כל מי שמתקשים לחשוב על אליפות אדומה נוספת לדבר על תיקו כעל תוצאה סבירה. מבוני גינזבורג ועד אייל ברקוביץ'. הם ידעו כמובן שתיקו היא תוצאה מצוינת לחיפה וניצחון הוא האופציה היחידה של הפועל להשאר במאבק ואפילו להוביל אותו.

אף אחד בהפועל ת"א לא חשב לפני המשחק על תיקו ולא היה מוכן להסתפק בתיקו. נכון, קרה לנו משהו. פעם הצבע הירוק והשם חיפה היו גורמים לנו לעשות במכנסיים. אבל פעם גם הפועל ת"א היתה קבוצה של לוזרים. מאז השתנו דברים. והתוצאה אולי קצת משקרת, אבל לא הרבה. הפועל היתה ראויה לניצחון, הפועל ראויה למקום הראשון.

אלישע עוד לא גמר לנגב את הדמעות (עמית מצפה)

הרבה דובר על מהפכת הצעירים במכבי חיפה ובעיקר על ההחלטה להתבסס שם על שחקני בית. זאת החלטה ראויה, חיפה קבוצה מצוינת ושחקני הבית שלה מעוררים קנאה. מצד שני, תקשיבו טוב ושימו לב: שלושה מארבעת הגולים של הפועל הובקעו בבלומפילד ע"י שחקני בית – זהבי, טועמה ושהר. בלי הרבה בלה בלה, בלי הרבה דיבורים ובעיקר בלי שחצנות. גם להפועל יש שחקני בית, גם להפועל יש צעירים, גם היא יודעת לשחק.

עוד נכתב לפני משחק העונה שנקודת התורפה של הפועל היא ההגנה. מרוב דיבור על ההגנה כנקודת תורפה, בתשעת המחזורים שחלפו מאז פתיחת הסיבוב השני, ספגה ההגנה הגרועה הזו רק שלושה שערים. היא באמת לא משהו ההגנה, אבל כנראה שגם החלוצים של הקבוצות מנגד הם לא משהו. גם לא כשמדובר בתומר חמד ועידן ורד. יש כנראה בכל זאת הבדל בין ההגנה של הפועל ת"א לזו של הפועל פ"ת.

ערן זהבי. לא רק לחיפה יש שחקני בית (עמית מצפה)

אני יודע שבתגובה לטור הזה ישלפו הרבה ממחטות טישו של אוהדי חיפה. יש משהו בכייני ונעלב בקהל הירוק, משהו שלא מקבל את העובדה שהמציאות בשנתיים האחרונות השתנתה וחיפה היא כבר לא הקבוצה היחידה של המדינה. אז שוב, אומר זאת כך אוהדים ירוקים יקרים: יש לכם קבוצה מצוינת שיכולה עדיין לזכות השנה באליפות. אבל גם ממול יש קבוצה מצוינת שלא מוכנה להסתפק בשום דבר שהוא פחות מעוד דאבל אדום.

שתי הערות לסיום. יניב קטן, שבניגוד למאמן שלו החמיא להפועל אחרי המשחק, היה ונשאר בעיני לא רק שחקן מצוין, אלא גם ספורטאי למופת, כזה שיודע לעצור באמצע התקפה של חיפה, כשהיא זקוקה מאוד לשער, משום ששחקן של הפועל שוכב פצוע, דבר שחבריו לא מסכימים לעשות. אני מעריץ את קטן וחושב שהוא נכס לכדורגל הישראלי.

הקהל של מכבי חיפה. בכייני ונעלב (עמית מצפה)

זה נכון שלא הזכרתי הפעם את קונפטי-פתטי. שתי סיבות, אחת משום שהאוהדים הצהובים מתלוננים על כך שאינני מסוגל לסיים טור מבלי להזכיר אותם. והשניה, שמכבי כנראה לא באמת רלוונטית במאבק על האליפות השנה. הנה, טור שלם עבר מבלי להזכיר את מאה ועשרים מיליון השקלים של גולדהאר. כמעט מבלי להזכיר.