על העונה שנותנת מכבי תל אביב אפשר להגיד רק דברים טובים, למרות ההפסד לברצלונה בבית. השיטה הנהוגה בכדורסל האירופי גורמת לנו לתת חשיבות יתר לתוצאה במשחק בודד, אבל מכבי היתה יכולה לנצח את המשחק הזה בהפרש של יותר מ-10 נקודות, עד שהגיע הרבע האחרון, בו הכל פשוט הלך הפוך.
דייויד בלאט מוכיח העונה שהוא היה יכול להצליח גם ב-NBA. למכבי יש סגל רחב, אבל כמעט כל השחקנים בו באים לידי ביטוי. שחקני מכבי יודעים לחלק את הכוחות ואת האחריות ביניהם, ואין לה כמעט אף נפילת מתח. הסיבה העיקרית היא העובדה שיש לקבוצה רוטינות מאוד מדוייקות, בעיקר בהגנה. זו קבוצה מסודרת, מאומנת וטובה.
גם במשחק הערב מכבי עשתה הרבה דברים בצורה נכונה ולכן גם הובילה ביתרון של תשע נקודות בסיום הרבע השלישי, למרות שרק לאידסון, אליהו, פארגו ואולי שחורציאניטיס היה יום ממוצע ומעלה. מה שקרה ברבע האחרון קורה לפעמים בכדורסל. ברצלונה קלעה ארבע שלשות רצופות, שתיים מהן עם שחקן על הפרצוף, מכבי פשוט החטיאה.
 |
| פארגו. הכדור הלך אליו ברגעים המכריעים, ובצדק (יניב גונן) |
|
| |
מכבי הלכה ברבע האחרון על ג'רמי פרגו, השחקן החם במגרש שקלע 4 מ-6 משלוש עוד לפני הרבע האחרון והיו לו 17 נקודות. הכדורים שלו פשוט לא נכנסו בדקות הקריטיות. זה קורה, אבל עדיין ההחלטות של מכבי נכונות. בשום שלב במשחק, ההתקפה של הצהובים לא נראתה תקועה לגמרי, חוץ מברגעי הלחץ של הדקה-שתיים האחרונות ברבע האחרון, בהן הקבוצה הגיעה למצב שהיא צריכה 12 נקודות מהירות.
גם לנפילה של מכבי בהארכה לא צריך לתת חשיבות יתר. הקבוצה נאלצה להתמודד עם מצב מוזר, בו היא צריכה לנצח בהפרש של יותר מעשר נקודות. העובדה הזו שיבשה לחלוטין את סגנון המשחק של הצהובים, זה בכל מיקרה מצב של פעם בעונה ולא משהו שהיא תתקל בו בקרוב.
העונה של מכבי תקום ותיפול על זריקה אחת, כי ככה זה בכדורסל האירופי, אבל את העבודה של דייויד בלאט לאורך העונה אי אפשר לקחת לו. הצהובים נראים טוב כמעט בכל משחק וגם הערב זה לא היה משחק קבוצתי רע, אלא משחק אישי רע של רוב השחקנים המרכזיים.
 |
| בלאט. בינתיים מוכיח שהוא ברמת NBA, עכשיו המבחן הגדול באמת (יניב גונן) |
|
| |
המבחן האמיתי של מכבי ובלאט הוא עכשיו. אם הקבוצה פתאום תאבד ביטחון ותתחיל להפסיד משחקים גם בליגה, אז זה יהיה מאוד מאכזב. לצהובים העונה מגיע את הכל. החוכמה של בלאט היא להמשיך ולהוכיח שהוא ראוי ל-NBA, כשהדבר הכי חשוב היא להרגיע את שחקניו, שיבינו שתוצאה במשחק אחד לא אמורה לשנות שום דבר מהדרך. אם מכבי תחזור לעצמה, גם אם היא לא תהיה אלופת אירופה, היא עדיין תהיה ראויה להיבחר כ'קבוצת השנה באירופה'.
אי אפשר שלא להתייחס לסיום לאירוע המוזר ברבע הרביעי. את הפעולה המטופשת של הערב עשו אלן אנדרסון ומאמנו צ'אבי פסקוואל, הגארד, למרות רבע אחרון מצוין, הוכיח שטוב מאוד שהוא לא במכבי. אנדרסון עשה מהלך מגוחך שהשאיר לצהובים סיכוי לנצח בהפרש של עשר נקודות, זו היתה הוכחה נוספת לכך שהשחקן הזה רחוק מלהיות שחקן באמת ענק. הכישרון גדול, אבל חוכמת המשחק נעדרת.
גם מאמן ברצלונה טעה בענק, כשסמך על החוכמה של שחקניו ולא לקח פסק זמן לפני הזריקות של לוברק, אבל הוא היה חייב לקחת אחד, להגיד לשחקן להחטיא פעמיים ולשאר השחקנים לא לבצע עבירות, גם במחיר הפסד. הוא לא עשה את זה והיה יכול לשלם בענק. לבלאט זה לא היה קורה. הפיינל-פור יהיה בברצלונה ואולי דווקא שם יהיו אלו בלות'נטל ופרקינס שיקלעו כמו משוגעים ברבע האחרון, ויגנבו את המשחק מהספרדים.
הכתוב הינו טור דעה