הרגע המרגש של הסופ"ש

ביום שישי אחר הצהריים קיבלתי מאבא שלי ס.מ.ס שבו היה כתוב: "מכבי ת"א חזרה מפיגור 2:0 מול כפ"ס לניצחון 2:3. המערכה החמישית הסתיימה ב-30:32". אם תהיתם, מדובר בכדורעף. אם תהיתם שוב, הס.מ.ס הזה השאיר אותי פעור פה.

למי שמבין, ולמי שלא, 30:32 במערכה חמישית במשחק כדורעף שווה ערך למשחק כדורסל עם 4-5 הארכות. משהו בלתי נתפס. כמובן שעשיתי 'העבר' לאותה הודעה, וזכיתי להודעות מתפלאות ומופתעות גם מחבריי.

אם חשבתי שזה רגע השיא של הסופ"ש, הרגע שבו אהיה מופתע ביותר, הגיעה השעה 16:20 ביום שבת. הדרבי של מנצ'סטר לא נראה כמו משחק שחובבי הכדורגל יזכרו. קצב לא מהיר במיוחד, מעט מאוד מצבים, ועוד משחק שבו הסיטי לא מצליחים לנצח.

אבל אז, ממש כשמחוגי השעון נעו לכיוון הדקה ה-78 באולד טראפורד, ניסה נאני למסור כדור לכיוון הרחבה, הכדור פגע בגב שחקן יריב והגיע למרכז הרחבה, שם חיכה וויין רוני. החלוץ האנגלי שלא ממש מוצא את עצמו העונה, התעופף באוויר, פגש את הכדור בתיזמון מושלם, והטיס את הכדור במספרת מרהיבה לחיבורי הקורות של ג'ו הארט. שער שבשבילו רואים משחקים.

וויין רוני (GettyImages)

בשעות שלאחר מכן, המספרת של רוני הפכה לשיחת היום, ובצדק. חברים לעבודה, יושבי אצטדיון הי"א באשדוד, מחוץ לקופות בווינטר רגע לפני המשחק בין מכבי ת"א להפועל ר"ג, ובכל עולם הספורט.

לקראת 23:00 חזרתי לביתי, פתחתי את האינטרנט ועברתי קצת על ידיעות הספורט השונות ב-ONE. פתאום נפלטה לי צרחה מטורפת: "וואו!, מה?!?!". אני מאוד מקווה שהשכנים לא שמעו את הצחרה כי אחרת היו מזמינים לי אנשים לבושים בלבן.

לא הופתעתי מהניצחון של סכנין על בית"ר וגם לא מהרביעייה שמילאן הכניסה לפארמה או מה-1:1 של בארסה בחיחון. מה שהשאיר אותי בהלם מוחלט הוא השיא האישי החדש של דימה קרויטר. הילד, עוד לא בן 18, קפץ ל-2.28 מ', קבע את הקריטריון לאליפות העולם, והכל רק חודש לאחר שאחיו נפטר ממחלה.

דימה קרויטר מרחף. פשוט לא להאמין (עופר ביידה)

את קרויטר פגשתי לראשונה לפני 3 שנים וחצי, כשהיה בן 14. כבר אז, מהיכרות שטחית בת כ-12 שעות, הבנתי שגדל פה משהו מיוחד. ילד מלא אמביציה, ספורטאי מהזן שחסר פה. לא מישהו שמחפש את הבילוי, הבגדים יפים או המכונית המרשימה. ילד, שרק רוצה להצליח ולקפוץ כמה שיותר גבוה.

לדימה, וגם לאמו טטיאנה ולמאמנו אנטולי שפרן מגיע לחוות רגעים כאלו, וכמה שיותר. עוד מספרת של רוני, עוד רביעייה של מילאן, עוד סל מהחצי, הכל מתגמד לעומת התוצאה המטורפת של קרויטר.

הכתוב הינו טור דעה