על איגוד הכדורסל נפלה מתנה משמיים השנה. השתתפותה של הפועל תל אביב המתחדשת היא הדבר הכי טוב שיכל לקרות לגביע המדינה, שהרי איזה דבר נפלא יש יותר למפעל גביע, ששואב את העניין מתחרותיות והפתעות, מאשר קבוצה מליגת המשנה שמסוגלת להתמודד כשווה בין שוות מול קבוצות מליגת העל?
אבל הפועל תל אביב היא החריג שאיננו מעיד על הכלל. אסור לאיגוד הכדורסל לקפוא על השמרים ולהתייחס לעונת הגביע הנפלאה הזו כמייצגת של העתיד. הפועל היא מקרה חד פעמי של קבוצה מיוחדת שהאוהדים/בעלים שהתגייסו סביבה עושים ימים כלילות כדי להחזיר את הקבוצה שאבדה להם לגדולתה.
אין זה הימור מסוכן מדי לחזות שבעונה הבאה הפועל תל אביב כבר לא תשחק בליגה הלאומית, אלא במקום הראוי לה ליגת העל.
בעונה הבאה שוב קבוצות הלאומית יובסו בסיבובים מוקדמים, כי אלו דרכי עולם. כדורסל מאפשר הרבה פחות פתח להפתעות מאשר בכדורגל, במיוחד נוכח הגבלת הזרים הקשוחה יותר בליגה הלאומית. הרומנטיקה מייחלת לסינדרלות, אבל המציאות יודעת שבכל הקשור לכדורסל הישראלי, מקומן הוא רק באגדות.
השיטה הישראלית הבעייתית קובעת כי האלופה וסגנית האלופה הנוכחיות זקוקות רק לשלושה ניצחונות כדי לזכות בגביע. ואני אומר, אם כבר זו השיטה למה יש צורך במפעל כל כך ארוך? מדוע לפזר את המשחקים לאורך זמן כה רב? אם האיגוד בחוכמה ריכז את חצאי הגמר בשבוע אחד, אפשר גם את כל מפעל הגביע לרכז לשבוע אחד בו ישחקו שמונה המובילות של הליגה בתקופה הנתונה, דבר שיעלה את האטרקטיביות ואת התחרותיות בליגה גם בצמרת הנמוכה.
 |
| נתניה ראויה לכל המחמאות (יניב גונן) |
|
| |
בנוגע לערב חצי הגמר הנוכחי, כל המחמאות מגיעות לברק נתניה והפועל תל אביב שהציגו את אחד ממשחקי הכדורסל הישראלים המהנים ביותר שנראו מזה זמן רב. אפשר להשתפך עד מחר על איך הפועל ואוהדיה הנהדרים הוכיחו את חשיבותם לליגה, אבל אסור להפחית בהישג של ברק נתניה והמאמן המעולה, אריק אלפסי שבנה קבוצה מגובשת ולוחמת שלא ויתרה עד הרגע האחרון ויצאה נשכרת.והיה גם משחק נוסף, כך לפחות מספרות השמועות...
הכתוב הינו טור דעה