מכבי תל-אביב חששה לקראת המפגש עם אולימפיה לובליאנה, ויש כאלו שהיו מפרשים זאת בצורה שלילית. אלא שלחשוש זו מעלה, לפחד – זו כבר מגרעת.
מכבי, קבוצה טובה יותר מאיך שהיא נשמעת, פתחה את המשחק בלחץ על אילייבסקי, כצפוי, והכריחה את גרגורי להוליך את הכדור.
הסימנים הראשונים לקראת הבאות החלו כבר בדקות הראשונות, כשהאורחים פתחו משחק חוץ עם ארבע זריקות מחוץ לרשת מתוך חמש הראשונות שלהן בכלל ב-0% אחוזים עגולים, ועם חמישה איבודים. מכבי, לעומת זאת, הלכה פנימה אל הצבע וקלע משם 7 מתוך 8 זריקות בחמש הדקות הראשונות.
גם ההגנה של מכבי עבדה, או שיש לומר שזו ההתקפה של לובליאנה שלא תיפקדה, ומכל מקום כבר בדקה ה-12 למשחק הצהובים עם 8 חטיפות, כמות של משחק שלם, והסלובנים עם 10 נקודות בלבד.
 |
| השומרים של מכבי גמרו את אילייבסקי (יניב גונן) |
|
| |
המאמן האורח, יורי זדובץ', ניסה לוותר על אילייבסקי ולהשאיר את פרי כרכז יחיד, אבל הניסוי לא צלח. בכלל, השומרים "רבי-הזרועות" של מכבי פשוט גמרו את הרכז המקדוני. כבר בדקה ה-15 למשחק נראה היה שהסלובנים מרימים ידיים, כשהם על המגרש עם הרכב צעיר – מאריץ' ושרמאדיני במקום גרגורי ופינקני. בדקות האלה, אגב, מכבי כבר עם 28 נקודות בצבע לעומת 4(!) של הסלובנים.המספרים אומרים הכל: את המחצית סיימה לובליאנה עם כמות זריקות ל-3 שזהה כמעט לכמות הזריקות ל-2 (4/3 מחוץ לקשת, 4/15 ל-2), 11 איבודים כדור, שיתפו 10 שחקנים במהלך 20 דקות, כשחמישה מהם לא עושים סל אחד, כולל פינקני ואוסבלוט שעולים בחמיישיה, ומארקוטה ופינקני פתחו את המחצית השניה עם זריקות, ניחשתם נכון, מחוץ לקשת. על מה לובליאנה קיבלה בכלל קרדיט? על איזו טקטיקה מתוחכמת דיברו?
במהלך הרבע השלישי, צ'אק אידסון מעמיד מספר אסיסטים כמו של כל הסלובנים ביחד, ורובם משאירים את ליאור אליהו להתייחד על הטבעת.
 |
| ברבע השלישי, אידסון העמיד אסיסטים כמו כל הסלובנים ביחד (יניב גונן) |
|
| |
סופו, שכנראה עלה חצי חולה, השאיר את המקום להנדריקס ומצ'באן והקל על מכבי לעשות חילוף על כל חסימה, במיוחד כאשר אוסבלוט ואילייבסקי לא מצליחים לחדור על האמריקאי והסרבי. יחד עם זאת, שרמאדיני הצליח לעשות נקודות בצבע ומראקוטה לקח כמה ריב' בהתקפה והפך אותם לנקודות.דווקא כאשר סופו חזר לפרקט, זדובץ' נשאר תקוע עם הרכב נמוך על המגרש. חזרנו ל-30 הפרש.
כאשר שרמאדיני הוקפץ מהספסל, זה היה כבר מאוחר מדי אפילו בשביל הקרב על ההפרש. חמש דקות לסיום הקהל דרש את דריק שארפ, אבל דייויד בלאט עדיין לא הרגיש בטוח לגבי הפער והחזיר את הנדריקס.
 |
| בעוד שבועיים מתחיל הקרב על ראשות הבית (יניב גונן) |
|
| |
כשההפרש הגיע ל-35 נקודות, בלאט לקח פסק זמן. יכול להיות שהמעודדות היו אלו שביקשו את זה, כדי שיוכלו לרקוד קצת.מה שיכול לעודד את מכבי היא התוצאה של לובילאנה מול ברצלונה. לא בגלל שהסלובנים היו טובים, אלא מפני שבארסה היו חלשים והוכיחו שאפשר להפתיע אותם גם בספרד. סימן מעודד.
הקרב על המקום השני נגמר, אך בעוד שבועיים מתחיל קרב נוסף – הקרב על ראשות הבית והעלייה לפיינל פור. אירופה, זהירות – מפלצת לפנייך.