האליפות הוכרעה

עצוב. עצוב שבספרד הליגה נראית כמו שהיא נראית. ה"לה-ליגה" מחולקת למעשה לשתי ליגות. אחת בת שתי קבוצות, ברצלונה וריאל מדריד, והשניה בת 18 הקבוצות האחרות.

אם זה לא מספיק, באה אוסאסונה, הפתיעה את ריאל מדריד וחילקה את הליגה בת שתי הקבוצות לשתי ליגות. עכשיו הפער בין ברצלונה לריאל עומד על שבע נקודות. נראה שגם קלאסיקו בברנבאו לא יעזור לקבוצת מאות המיליונים של ז'וזה מוריניו.

ברצלונה היא מכונה משומנת ועל זה אין ויכוח. כל משחק שלה נגד קבוצות "שאר הליגה", מתחיל בהימורים של הצופים. פשוט זורקים מספר מ-3 עד 8 ומנסים להתחרות עם החברים כמה שערים היא תכבוש.

ואין ויכוח שברצלונה טובה יותר מריאל. גם אוהדי הבלאנקוס יודו בכך. זהו תור הזהב של בארסה ועם ממוצע של למעלה משלושה שערים למשחק, שער אחד יותר מהממוצע של ריאל, זה לא כוחות. שחקני ריאל בינתיים מנסים לרדוף, אבל בתוך תוכם, כנראה שגם הם מאמינים שהם לא ייקחו את התואר העונה.

מוריניו. אפילו הוא לא יכול להושיע כשברצלונה מציגה כדורגל כזה (רויטרס)

ההתבטאות של איקר קסיאס, שאמר "זה לא נגמר, אפשר לחזור מהפער שנוצר", פשוט אומללה. הוא באמת מאמין שזה אפשר? האם ברצלונה תמעד כפי שמצפים בריאל? התשובה היא לא. אבל קסיאס, כמו חבריו לקבוצה, צריך לשדר אופטימיות. מהצד זה נראה רע.

ומה לגבי ז'וזה מוריניו? השמועות לגבי המאמן הפורטוגלי בוודאי ימשיכו לזרום בימים הקרובים. עוזב את ריאל? לא ממשיך? הכל אפשרי. אבל הוא לא אשם. בימים בהם בארסה היא הדבר היחיד שעונה להגדרה "כדורגל מושלם", אפילו מוריניו לא יכול לעזור לריאל.

הכתוב הינו טור דעה.