רק הלב נשאר להפועל ת"א

אלי גוטמן לא צפה בשידור המשחק שבו ניצחה קבוצתו בשיניים את נתניה. זאת היתה כמובן החלטה נכונה ומושכלת של הרופאים. מעטים האנשים הבריאים, שהיו יכולים לעמוד במתח, בדקות האחרונות שבהן רק מזל ושוב יכולת מופלאה של אניימה מנעו מנתניה שוויון.

איצטדיון שלם הריע בתחילת המשחק לאלי גוטמן, ששכב באותה העת מאה ק"מ מצפון לבלומפילד מבלי יכולת להקשיב ולהרגיש את אהבת הקהל. הפועל ת"א של היום היא קבוצה, המסובכת באין ספור בעיות על המגרש ובעיקר כמובן, בחדרי ההנהלה. מה שנשאר זה הלב. הלב של גוטמן, הלב של השחקנים, הלב של הקהל. אם הפועל ת"א תיקח השנה את האליפות, זה יהיה נצחונו הגדול של הלב הזה.

ביציעים התלוצצו האוהדים שגוטמן התייאש מן ההנהלה ובעיקר מהציפיה לשובו לארץ של אלי טביב, ולכן החליט שהדרך היחידה לגרום למנהלים שלו להתעשת, תהיה ליזום התקף לב. צחוק צחוק, אבל אולי באמת האפשרות שהמאמן המסור והמצטיין לוקח עמוק כל כך ללב את מחדליהם, תגרום סוף סוף 'לצמד לא-חמד' מוני הראל ואלי טביב להפסיק לריב ולהציל את הקבוצה. במקרה שלהם, לא צריך רופאים ומחלקת טיפול נמרץ, צריך רק שכל ואחריות.

פרנסמן, אבוטבול ובאדיר. התקפת מכבי כבר מחכה להם (משה חרמון)

המשחק מול נתניה היה אמור להיגמר במשהו כמו 5:5. אין חדש תחת השמש. התקפה מצויינת והגנה שסומכת יותר מידי על המזל ועל וינסנט אניימה. זה כמובן בדיוק המקום להזכיר שבשבוע הבא תפגוש ההגנה הרעועה הזאת את אלירן עטר ואת בוזגלו ואת קולאוטי. הרמז ברור. הם יבואו רעבים, מוטרפים, ומוכנים לנצל כל חוור של פרנסמן ובאדיר. העובדה שבכל הגלובוס לא נמצא עדיין בלם שיחליף את דה סילבה, תחייב את הקבוצה כולה לעשות משחק הגנה והקרבה ולא לסמוך על הקו האחרון.

תארו לעצמכם, שנתניה הייתה משווה. מה היינו כותבים? שמכבי במשחק גרוע ניצחה מגול עצמי מקרי, לעומת הפועל שבמשחק טוב החמיצה פנדל וספגה שוויון בדקות הסיום. היינו כותבים שהקערה התהפכה, שמכבי עכשיו הם הווינרים והפועל הלוזרים. זה לא קרה, אבל זה לא מפחית מן העובדה שבמכבי מדברים על נצחון בטוח. זה כמובן לא משנה עוד עובדה: את הדיבורים האלה אנחנו שומעים כבר שלוש שנים.

אלירן עטר. הוא ובוזגלו ינצלו את הטעויות של האדומים (שי לוי)

בשבוע הבא יהיה דרבי חם ולוהט. הפועל קבוצה טובה יותר אבל יש לה מאמן מאושפז והנהלה חולה. היתרון הגדול של מכבי הוא האיש שלא יהיה בדרבי הזה על הקווים - אבי נמני והשאלה היא האם בלי גוטמן החולה, טביב התייר, שכטר הפצוע, ונמני המפוטר, יהיה אפשר להמשיך את המסורת המפוארת של דרבי שמתחיל עם תקווה צהובה ונגמר עם נצחון אדום.