סימני שחיקה

"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", אמר פעם יגאל אלון ז"ל על העם היהודי. בפרפראזה על הפועל ת"א, הקבוצה של אלי גוטמן צריכה ללמוד את העבר, ההווה שלה בכלל לא דל ועתידה אכן לוט בערפל.

ההיסטוריה מוכיחה כי שלוש הפעמים שקבוצות ישראליות עלו עד כה לליגת האלופות (מכבי חיפה 2002/03, מכבי ת"א 2004/05 ומכבי חיפה 2009/10) הסתיימו באובדן אליפות.

ה-1:1 של הפועל ת"א בקרית שמונה צריך להעלות הרבה סימני שאלה בקשר להמשך העונה של האדומים. המשימה האירופית התישה את הקבוצה פיזית ובעיקר מנטאלית.

נג´ובו כובש. הפועל תשושה ועייפה (עמית מצפה)

סימני השחיקה והעייפות היו גלויים לעין. העזיבה של דגלאס דה סילבה והפציעה של איתי שכטר לא הוסיפו למצב רוחו של אלי גוטמן, שכבר פוזל למשרות אימון בחו"ל. גם הבלאגן בהנהלה ומשחקי הכוח בין הבעלים לא מוסיפים שקט במתחם חודורוב. 

החודשים פברואר-מרץ-אפריל-מאי יבחנו את מדד התשישות של הפועל ת"א, שהתחילה את העונה אי-שם בחודש יולי מול ז'לז'ניצאר הקטנה ותסתיים בחודש מאי עם או בלי צלחת האליפות.

ערן זהבי. יצטרך לסחוב את הפועל ת"א על הכתפיים (עמית מצפה)

עירוני קרית שמונה, שניצחה את הפועל ת"א ומכבי ת"א בבלומפילד בסיבוב הראשון, נחלשה בסיבוב הזה, אך הוכיחה פעם נוספת שהיא קבוצה טובה ובכל מקרה היא אחת העולות החדשות היותר טובות שהיו בליגת העל.

שחקני המפתח של הפועל ת"א, ובעיקר ערן זהבי וגילי ורמוט, יצטרכו להתעלות על עצמם בחודשים הקרובים כדי שהפועל תהיה הראשונה לקחת אליפות בעונה של ליגת האלופות.

הכתוב הינו טור דעה