אני אדום מלידה ואני מצדיע היום לכוכב צהוב ענק. אבי כהן הוא סמל צהוב אותנטי וגדול מהחיים, שגם כאוהד השרוף ביותר של היריבה העירונית אתה לא יכול שלא להעריך ולהודות שבשביל שחקנים כאלו הומצא הכדורגל ובשביל שחקנים כאלה אתה קונה כרטיס ומגיע למגרש.
לפני שלוש שנים צילמתי בליברפול כתבה על יוסי בניון. כשהגענו עם המצלמות לאלברט פאב, מקום המפגש המסורתי של האוהדים, וכאשר סיפרנו להם שאנחנו מישראל הם לא התייחסו ליוסי, הם פרצו כולם בשירה אדירה, עם הבירות ביד: "אבי כהן, יש רק אבי כהן אחד".
 |
| אבי כהן. בשביל שחקנים כאלה אתה קונה כרטיס ומגיע למגרש (משה חרמון) |
|
| |
המנגינה היתה של הבה נגילה והמסר ברור - אנחנו יודעים שבישראל כל אדם שני הוא אבי כהן, אבל בשבילנו יש רק אחד. אבי כהן שיחק בליברפול כשהטלוויזיה בישראל עדיין לא שידרה משחקים מהליגה האנגלית. בעידן הנוכחי, הוא היה הופך כוכב בכל בית לא פחות מברקוביץ׳ ובניון. אם לא היה חוזר לארץ מוקדם מדי, היה לוקח בקלות את תואר השחקן הישראלי המצליח ביותר בחו"ל בכל הזמנים.
העובדה שהאבל על מותו הפך כמעט אבל לאומי היא עובדה. היא מוכיחה שבתוך תוכנו, על אף שהספורט אצלנו הוא עדיין תת-תרבות, יש בנו את הכבוד וההערכה לספורטאים כמו במתוקנות שבמדינות. מותו צריך לתת את האות להקמת היכל תהילה לספורטאים הישראלים המתים והחיים ובהיכל הזה יהיה קיר גדול ומכובד לאבי כהן ולפועלו.
 |
| אבי כהן. האבל על מותו הפך כמעט אבל לאומי (קובי אליהו) |
|
| |
בשנים האחרונות פגשתי אותו לא פעם. אפילו התאמנו יחד באותו מכון כושר. כל מפגש התחיל בעקיצות הדדיות בין שניים שלעולם לא ישנו את צבעם ונמשך בשיחות מרתקות מכל הלב על אהבת הכדורגל. אין אוהד הפועל תל אביב שלא יזכור עד יומו האחרון את הגול המדהים שנעץ אבי כהן בליבנו בדרבי ההוא, בבעיטת וולה אדירה ששלחה את כהן לאנגליה ואותנו להתבאס בבית.
אין אוהד הפועל שלא מדבר מאז על הגול הזה בכאב שמהול בהערכה ובידיעה שקיבלנו בראש משחקן ענק. אהבתי את אבי כהן האדם והשחקן. נדמה לי שכולנו ככה.