"אני יהודי ונשוי למרוקאית", ניסה סלובודאן דראפיץ' לעדן את התזה הגזענית אותה יצר במו שפתיו כשאמר כי "יש תגובה של אירופאי ויש תגובה של מרוקאי". דראפיץ', בנסיון לברוח מהפינה אליה נקלע, בחוסר תשומת לב ואולי בסוג של תמימות, השתמש באמירה גזענית לא פחות מאותה אמירה ממנה ניסה להתנער. "אני יהודי", מותר לי. מעניין מה יגיד הצד הערבי של דראפיץ', זה אותו הוא מאמן.
אבל לא על ההתבטאות עצמה אני מלין, לפחות לא מעל במה זאת. ההתבטאות עצמה, קשה ומרגיזה ככל שתהיה, היא רק עוד נדבך בהתייחסות המזלזלת של המאמנים ובעלי הקבוצות ה"קטנות" לשחקניהם, לאוהדי קבוצתם ולכדורגל הישראלי. כשהפועל פ"ת מפטרת את מאמנה במחצית, כשהבעלים והמאמן של הפועל אשקלון מתנהגים לשחקניהם כמו בגנון ומשפילים אותם, כשיובל נעים מבצע תנועה מגונה לעבר אוהדי קבוצה שלאחר מכן ממנה אותו למאמנה ומתנצח בשידור חי עם בעלים של קבוצה אחרת אותה אימן, מה הפלא שהשחקנים של אותן קבוצות מרשים לעצמם להתנהג איך שבא להם.
|
מאיר כהן. אם כבר שכונה, אז עד הסוף (עמית מצפה) |
|
|
את האמת, אם אני שחקן בבני סכנין בכלל, ואם אני מאיר כהן בפרט, אני עושה כרצוני באימון הקבוצה שיתקיים מחר - במקרה הכי גרוע אתנצל באסיפה הקבוצתית הבאה. מותר ואף רצוי שמאמני ליגת העל ידברו ויתראיינו, אך הם חייבים להתחיל להתייחס אל עצמם ברצינות. מאמן הוא גם סוג של מחנך, סוג של דמות עליה אמורים להישען שחקניו. על מה ישענו שחקניך סלובודן דראפיץ'? על אמירות שלופות מהמותן ועל חוסר הרצינות אותה אתה משדר?
גם בסיוטים הכי גדולים שלי אני לא יכול לתאר מצב בו אחד ממאמני הקבוצות ה"גדולות" מרשה לעצמו לשחרר אמירה כה אווילית מפיו. דראפיץ', שכעת אולי ניתן להבין מדוע לא התקדם מעבר לדרגת עוזר המאמן במכבי חיפה, בסך הכל הבין לאן הגיע. הגבולות פרוצים והכל מותר. פה קבור הכלב. אם הקבוצות הנחשבות "קטנות" רוצות להתקדם ולהפסיק להתעסק בכל דבר שלא קשור לכדורגל שיתחילו לעשות זאת. את בדק הבית ונקיון האורוות צריך להתחיל קודם כל מהראש, אחר כך לבוא בטענות לשחקנים שבסך הכל מתאימים את עצמם לסיטואציה.
הכתוב הינו טור דעה