הגיע הזמן להפסיק להתעסק ביחצ"נות

במשחקה השני של נבחרת ישראל במוקדמות אליפות העולם 2019 מול יוון, היה ברור מראש שמדובר משחק  הקשה בהרבה מהמשחק הראשון בקמפיין נגד אסטוניה. היוונים, שהופיעו עם נבחרת משנית ללא רוב שחקני היורוליג, להוציא את ניק קלאת’ס ויאן וויוקאס, גרמו לנו כבר במחצית הראשונה לשיא של איבודי כדור ונתקלנו בהגנה שונה לחלוטין כשישראל נקלעה לפיגור בתחילת המשחק.

עודד קטש עבר לשמירה אזורית והפך לזמן מסוים את המשחק. כאשר היוונים נכנסו לפיגור הם חזרו מפסק הזמן עם הגנה אישית חזקה יותר וגרמו לעוד יותר איבודי כדור וזריקות תחת לחץ. קטש הרבה בחילופי שחקנים כשחלק מהשחקנים כמו אבי בן שימול וג’ייק כהן, קיבלו יותר גיבוי מקטש, אבל נראה שהוא לא מקבל את סגנון המשחק של גל מקל ושון דאוסון. 

ניק קלאת’ס מול גל מקל וג'ייק כהן (FIBA)

תמיר בלאט הפך בעצם לפחות בחצי הראשון לקלעי השלוש היחידי של הנבחרת. הוא לא היה עסוק בהובלת הכדור מול ההגנה הצפופה של היוונים כשהאחרים שאמורים לספק שלשות לא פגעו. עם כל זאת ירדנו למחצית בפיגור סביר לחלוטין.

במחצית השנייה, ככל שהיוונים התחממו והתחברו כך נבחרת ישראל הרימה ידיים ושכחה את כל התנועות בהתקפה שכל כך מיהרנו להתלהב מהן ביום שישי נגד אסטוניה. ת’אנסיס אנטטוקומפו הצעיר החל במסע של הטבעות על הפרצוף של כל הגבוהים האנמיים שלנו ומצד שני החל במסע חסימות מתחת לסל והשחקנים הישראלים איבדו את הביטחון בקליעה.

עודד קטש (מערכת ONE)

ישראל תצטרך להתארגן אחרת לקראת המשחקים בפברואר, כי יש מספר שחקנים  שקטש למד אם הם מתאימים או לא מתאמים למה שהוא רוצה להשיג וישראל למדה בכרתים מה המרחק בינינו לכדורסל אירופאי, שאנו שואפים להגיע אליו עם שחקני משנה, ללא רוב שחקני היורוליג וזה נותן לנו הרבה חומר למחשבה. צריכים להבין שהכדורסל הישראלי בבעיה והגיע הזמן לעשות חושבים, לקיים דיון ציבורי אמיתי ולהפסיק להתעסק ביחצנות, אלא בפעולות אמיתיות.