22,000 אלף הצופים שהגיעו לטדי אומנם קיבלו משחק כדורגל אדיר ואווירה מחשמלת, אך למרות התיקו 2:2 הדרמטי שכפתה בית"ר ירושלים בסיום המשחק, אי אפשר לומר שהתוצאה באמת שיקפה את מה שהתרחש על כר הדשא, כאשר האלופה הפועל באר שבע הייתה טובה בהרבה ולדעתי היא נמצאת כרגע בשתי רמות מעל הליגה כולה.
הקבוצה של בני בן זקן רשמה בסך הכל 3 איומים לשער, בהם הבקיעה פעמיים, כאשר מנגד, ב"ש כבשה אותו מספר שערים, אך עם 14 איומים במהלך 90 הדקות. הנתון הזה לבדו מלמד על ההבדל במשחק שבקלות היה יכול להסתיים ב-1:6 לאלופה ולא בתוצאה שנגמר.
שני המאמנים, הם שני חברים שהגיעו מאותו בית הספר של איזי שרצקי בקריית שמונה. האחד ברק בכר, נחשב כבר מספר שנים למאמן מספר 1 בליגה ובצדק, כאשר השני מאמן מתחיל בדמותו של בן זקן, שאף אחד לא מבין איך הגיע להיות מאמן ראשי של מועדון גדול כמו בית"ר ירושלים, כמו שאומרים – רב הנסתר על הגלוי.
ברק בכר (נעם מורנו)לשני המאמנים פילוסופיה שונה על המשחק, בכר חושב רק על דבר אחד – מה עושים חניכיו כשהכדור אצלם, כאשר הם מצידם עושים זאת מצוין ומביאים את קונספציית הנעת הכדור בכל שטח במגרש, כשבמקביל הם לא זונחים את תבניות ההתקפה בראשות מאור מליקסון וטוני וואקמה, שפשוט נמצא בכושר אדיר. לעזרתם של השניים מגיע תמיד מהראן ראדי שנוהג לסיים עם בעיטות למסגרת. גם המגנים, במיוחד בן ביטון כל הזמן עולה ותומך נכון במשחק ההתקפה. מבחינה הגנתית, מלבד סיום המשחק , כשהכדור עובר ליריב, השחקנים באדום יודעים את המלאכה ונראה שבכר סומך עליהם בעיניים עצומות.
לעומת בכר, בן זקן מציג פילוסופיה שונה ומתמקד במה עושים כשהכדור אצל היריבה. בית”ר תחתיו נראית כקבוצה שפשוט באה להפריע ליריב ולא יותר מכך. גם כאשר הכדור עובר לקבוצתו, לא רואים דרך, אין כיוון, יש שחקנים מוגבלים בהנעת הכדור במרכז המגרש והיחיד שמחכה לצאת במהירות להתקפת מעבר כדי לעשות משהו הוא ז’אורז’יניו.
בני בן זקן (נעם מורנו)נחזור למשחק עצמו, במהלכו ראינו פעם נוספת שהכבדות של מיקי סירושטיין מקשה על הגנת בית”ר ובגינה הוא גם קיבל את הכרטיס האדום שסיבך את קבוצתו. כאשר ב"ש האיכותית הייתה ביתרון של שחקן, המצב שנוצר דמה לסיטואציה של לאריה שמקבל טרף לפיו, במיוחד כשיש לך שחקן כמו וואקמה שעושה מטעמים עם הכדור ונראה כמו שף בעל שלושה כוכבי מישלן המתרוצץ על המגרש.
מיקי סירושטיין מורחק (נעם מורנו)בצד השני, בבית"ר הורגש מאוד החיסרון של עידן ורד, שבלעדיו חסר לקבוצה של בן זקן הרבה איכות בחלק ההתקפי. מנגד, אי אפשר בלי לציין את בוריס קליימן לטובה, כאשר ללא התצוגה שלו, הקבוצה מהבירה הייתה יורדת מובסת מהמשחק הזה.
בסיום המשחק, בית"ר לה כבר לא היה מה להפסיד, הלכה על כל הקופה, כאשר ב"ש שילמה על ההחמצות הרבות שלה וגם על החילופים הנמהרים של בכר עוד לפני הבטחת הניצחון. המארחים, שמסתמכים כיום בעיקר על מכות נייחות, צריכים לעשות חושבים כי אם ימשיכו כך ולא יביאו מאמן שהוא בעל מקצוע אמיתי, המקסימום אליו יגיעו יכול להיות פלייאוף עליון ולא יותר.
שחקני בית"ר חוגגים (אורן בן חקון)