כדורגל דומה מאוד לחיים עצמם. במציאות, כמו בספורט הפופולארי בעולם, אין משיחי אמת. יש גיבורים, אבל בשונה מהנצרות למשל, אין מושיעים.
ז'וזה מוריניו הגיע לריאל מדריד בתור מושיע ומכאן זה כבר כישלון ידוע מראש. מול המשחק המהמם של ברצלונה ושטף המסירות האין סופי, ריאל היתה חייבת שינוי/זעזוע, ואכן, עבור אוהדים רבים של ריאל, מפונקים שרוצים תוצאות מרשימות לצד כדורגל משובח, מדובר היה בעסקה מהשטן.
הפורטוגלי קיבל את המושכות ונראה היה כי מדובר בשידוך הולם, אך הפער העצום מבארסה, כפי שהוכח במשחק, אינו יכול להיעלם בקסם אחד, גם אם יהיה זה גדול המכשפים. המיוחד ירש קבוצה שאינה בצלמו, שהאיזון הקבוצתי אינו הצד החזק בה. אומנם יש שיפור בתחום זה לעומת שנים עברו, אבל אז היה גם את הקסם הראולי, פליט תקופת הגלקטיקוס - אבק כוכבים שהתפוגג.
 |
| מוריניו מאוכזב (GettyImages) |
|
| |
המיוחד בנה קבוצה בעלת צלעות שוות וישרות בצ'לסי, כאשר השלד של הלונדונית עדיין עושה אותה מהטובות ביבשת. באינטר הוא טיפח את סניידר, נתן ביטחון למיליטו, התחבר היטב לבסיס ברזילאי (גם בגלל השפה המשותפת) והטריף את הליגה האיטלקית לעונה בה השלם היה הרבה מעבר לסך חלקיה.
אך מוריניו אינו מושיע. הוא מאמן מצויין עם כריזמה יוצאת דופן ואיכויות רטוריות מוכחות, אך קשה לצפות ממנו לסכל את הסגנון הקטלני של הקטאלונים בקבוצה שלא הוא ברא.
העיסוק המופרז במסי וברונאלדו לפני המשחק גרם לי קצת לגחך. היה לי ברור שבעל הבית האמיתי במשחק יהיה צ'אבי, שחקן שעולה על השניים המוזכרים מבחינת יעילות. אומנם לקשר הספרדי אין את הברק של הארגנטיני או הכוח המסחרר של רונאלדו, אך הוא שולט בקצב המשחק בזכות חוכמת משחק מדהימה. השער הראשון של בארסה, בו הספרדי החל, וגם סיים את ההתקפה בצורה גאונית כשהקפיץ מעל קסיאס, צריך לשבור את שיאי הצפייה ביוטיוב. פשוט מלאכת מחשבת.
מרבית השחקנים של בארסה כבר מבלים יחד שנים רבות. על שיתוף הפעולה בין צ'אבי, אינייסטה ומסי נאמר כבר הכל. יחד עם ההברקה של גווארדיולה עם בוסקטס, הרעננות החצופה של פדרו והתוספת של וייה, הקטאלונים מציגים בקישור ובהתקפה תיאום מושלם ומלא תחכום.
 |
| צ´אבי חוגג. בעל הבית האמיתי על המגרש (רויטרס) |
|
| |
מוריניו לא ירים ידיים בריאל, אך כדאי בצד הלבן להנמיך ציפיות, לפחות עבור העונה הקרובה.
הכתוב הינו טור דעה