כיף לראות את בית"ר מנצחת

בית"ר ירושלים של אורי מלמיליאן מתחילה להראות סימני התאוששות, החיבור בין המאמן לשחקנים וההחלטה של קורנפיין, להשאיר את מלמיליאן ולא לשחרר שחקנים, כנראה הביאו שקט לבירה וראינו אתמול בית"ר אחרת ב-0:2 על הפועל חיפה.

אז נכון, אמנם אין שמות גדולים בבית"ר והקבוצה שיחררה את השחקנים שהביאו הרבה כבוד לבירה, אבל כנראה שחן עזריאל מתחיל לאותת לליגה שהתהילה נמצאת בבירה ואחרי שבשבוע שעבר חזרו מפיגור נגד הפועל רמת גן, הגיע הזמן לנצח גם את הפועל חיפה בקרית אליעזר אחרי 17 שנה.

הייתי רוצה לראות את בית"ר בסוף העונה באמצע טבלה, בלי להתחשב בקיזוז. לא מגיע לקבוצה מהבירה לסיים בחלק התחתון של הטבלה, בית"ר זו לא עוד קבוצה בכדורגל הישראלי. יש מספיק חומר טוב של שחקנים שצריכים לדחוף את הקבוצה קדימה ובינתיים הם עושים את זה בצורה טובה.

החגיגה של עזריאל. שחקני הבית מסוגלים לסחוב את הקבוצה (עמית מצפה)

למרות שהרבה הספדים נכתבו על הקבוצה ובתחילת העונה היא לא הרשימה, כנראה שיש מי שבאמת דואג למנורה ובאמת רוצה להשאיר אותה בליגה. יש המון דעות חלוקות על השחקנים של בית"ר. אמרו בהתחלה שזו קבוצה חלשה, אבל כנראה שאפשר להסתדר גם עם שחקני בית.

כשהוציאו תיקו מול הפועל תל אביב, היה זה נראה כ"מזל גדול" ונגד רמת גן החלשה לא היה ניתן לשמוח יותר מדי, למרות האופי שהראו כשחזרו מפיגור ועשו את המהפך. אחרי הניצחון אתמול של בית"ר, על הקבוצה שהצליחה להביך מועדון כמו הפועל תל אביב ולהחזיר את האוהדים של מכבי תל אביב בהלם מקרית אליעזר, כנראה שבית"ר רוצה לחזור לליגה ובגדול. דרך המלך קוראת למועדון הצהוב שחור ובבירה לא מוותרים, גם כשמשחקים עם הרכב שרובו מורכב משחקני בית.

אוהדי בית"ר בקרית אליעזר. הליגה צריכה אותם (עמית מצפה)

בית"ר היא ההוכחה שגם שחקני בית יכולים להצליח עם רצון ונחישות ולא צריך כל הזמן לבזבז כסף על זרים מחו"ל, לפעמים השחקנים שגדלו במועדון, רק הם יכולים להוציא קבוצות מהבוץ.

הכתוב הינו טור דעה