שיעור במיסטיקה

עוד לפני הניצחון הענק של הפועל תל אביב מול בנפיקה ליסבון, היה ברור שזה המשחק שיגדיר את הקמפיין הזה והוא בהחלט עשה את זה. מצד אחד, האדומים לא עמדו בהרבה מהמטרות שהם הציבו לעצמם בתחילת המשחק, אבל במשימה האחת והיחידה החשובה באמת היא עמדה בענק, הפועל ניצחה את אלופת פורטוגל 0:3 מדהים וענק וסנסציוני, בלתי נשכח.

שלא תתבלבלו, יש פער גדול בין הפועל תל אביב לבין היריבות שלה לליגת האלופות, למרות שלא מדובר באריות הכדורגל האירופי. ראינו במשחק הבדלי רמות גדולים בין בנפיקה להפועל: יחס הבעיטות לשער היה 11:25 ובקרנות 2:21 לזכות הפורטוגלים, אבל עדיין הפועל ניצחה 0:3, מדהים.

בתחילת הקמפיין מוני הראל חשב על רבע גמר, אין ספק שמדובר בשאיפה הזוייה מיסודה שחושפת חוסר הבנה ביחסי הכוחות. הפועל אמרו שמול שאלקה היה חסר להם טיפה מזל, אבל הנה המזל הגיע, ובגדול. אבל מזל זה לא משהו שנופל מהשמיים, הפועל היא קבוצה עם ביטחון עצמי שהביא להם את המזל הזה.

אוהדי הפועל בבלומפילד. הגאווה שלהם בשיאה, ובצדק (שי לוי)

אחרי 18 קרנות של בנפיקה, הפועל הכניסה שער בקרן הראשונה שלה. הפאניקה של ההגנה של בנפיקה הזכירה לי מאוד את זו של מכבי חיפה מול הפועל בקרית אליעזר. יש תחושה שתוכנית המשחק של גוטמן עבדה כמו בספר, אבל זה לא נכון. גוטמן היה מעדיף, גם בחיפה וגם מול בנפיקה, להחזיק בכדור ולנהל משחק מסודר, אבל למרות הכישלון במרכז השדה, האדומים עשו את ההישג הגדול ביותר של המועדון בכל הזמנים.

הדרך בה הפועל שומרת בתוך הרחבה שלה היא מדהימה ומראה על המון נחישות ועבודה נכונה של אלי גוטמן. היציאה להתקפות מתפרצות גם מרשימה מאוד והפועל לא ניצחה את המשחק רק בגלל הרוח, אלא גם בגלל הרבה דברים טובים ונכונים שעושים בקבוצה. למרות כל אלו, הפועל היתה יכולה לרדת היום עם שלוש חתיכות ובלי מחמאות, אם הם לא היו כאלה ווינרים.

גוטמן. תוכנית המשחק שלו לא עבדה במדויק, אבל התוצאה יותר ממושלמת (שי לוי)

הכל כבר נאמר על ערן זהבי, אין שחקן שיודע לנצח משחקים כמוהו. לאיתי שכטר אסור היה לפתוח הפעם, פשוט כי הוא פצוע. כמו ליאור רפאלוב בדרבי החיפאי, הוא חשב על עצמו לפני שהוא חשב על הקבוצה, וחבל. בכל מיקרה, האדומים יכולים להיות מאוד מאוד מאוד גאים ברגע ענק, שהוא הפיסגה של ההר שהקבוצה טיפסה מאז הגעתו של גוטמן לקבוצה.

עכשיו, בנקודת השיא של המועדון האדום, נשאלת השאלה האם הם יוכלו להגיע שוב לאותו מעמד ולהצליח להשיג עוד כמה ניצחונות באלופות? כל עוד המאמן הזה בקבוצה בהחלט יכול להיות שזה יקרה, בלעדיו יהיה מאוד קשה להגיע לשם. הסגל של הפועל לא שווה ניצחון על זה של בנפיקה, אלא רק האמונה ביכולת האימון ובאהבת הבונקר של גוטמן. האדומים נגעו בשמיים ובהחלט הגיע להם, אך אם הם גם יעשו את זה בשבוע הבא בליון ויעלו לליגת האירופית, מדובר באחת ההפתעות הגדולות בתולדות המפעל.

האדומים יודעים לעשות בונקר מדהים (שי לוי)

היה משהו קסום, מיסטי, בניצחון הזה של הפועל. אל תחשבו שאם הפועל היתה מתעוררת מוקדם היא היתה עולה לשמינית הגמר. התוצאה משקרת, אבל זה לא משנה. התוצאה היא הדבר היחיד שחשוב באמת ולכן יש רק לומר דבר אחד, זה הניצחון הכי גדול של קבוצה ישראלית באירופה ויסלח לי יצחק שום. איימאר וסביולה הגיעו למשחק של חיים ומוות, ומתו בבלומפילד.

הכתוב הינו טור דעה