הנפש והגועל נפש

לפעמים, אין כיף גדול יותר מלפרגן לקבוצה יריבה. פעם היה תענוג לעשות את זה למכבי חיפה. עכשיו זו קרית שמונה, הפנים השמחות, היפות והמחייכות של הליגה הזאת. אם מודדים כישרון על המשקל, למכבי חיפה ולשתי התל אביביות יש יותר. אבל קרית שמונה היא הסיבה למה כדורגל הוא משחק גדול כל כך. יותר מדי פעמים משתמשים שחקנים ומאמנים בביטוי הנדוש "גילינו אופי". קרית שמונה היא האופי בהתגלמותו. הנפש ששווה הרבה מליונים ולמרבה השמחה גם הרבה נקודות.

אם קרית שמונה היא הנפש, מכבי תל אביב היא הגועל נפש. אני לא מדבר על השחקנים. למכבי יש סגל מצוין, שירוץ השנה חזק בצמרת ושיכול גם להביא אליפות. אף אחד מהם לא רצה להפסיד בבלומפילד. את הגועל נפש סיפקו בשבת הזאת האוהדים, ולקינוח גם צוות המאמנים.

לירן שטראובר טועה, ואוהדי ההצלחות, שכבר חגגו אליפות באוגוסט, במקום לעודד – מקללים את השוער שהביא להם השנה נקודות והישגים. שטראובר שוער ענק, שני בליגה רק לאניימה. האוהדים שלו קטנים וטיפשים.

אוהדי מכבי ת"א מבקשים מהשחקנים: תוכיחו מה אתם שווים (יניב גונן)

אחר כך הם מקללים את אבי נמני. כאילו שרק היום הם גילו שהאלוהים שלהם הוא הכל חוץ ממאמן כדורגל. אבל כשהאופוריה היתה בשיאה, כשהנצחונות על הפועל רמת גן וסכנין זרמו בזה אחר זה, אף אחד ביציעי הקונפטי לא טרח לשאול את עצמו למה קבוצה עם תקציב של 120 מליון שקל לא משכילה להעמיד על הקווים מאמן אמיתי. עכשיו, כשמפסידים פעמיים, אפשר לקלל ולגדף ולהשליך חפצים. גול מקרי אחד של ברק בדש, ופתאום מה שנחשב חילול הקודש, הופך לקונצנזוס ביציע הצהוב.

לגועל נפש תרמו הפעם גם המאמנים עצמם, ואני לא מדבר על החילוף ההזוי של בוזגלו, שחיסל סופית את הסיכוי של מכבי להשוות. חמש דקות לסיום, במאני-טיים של משחק כל כך חשוב, יוסי מזרחי זונח את הקווים והולך להתנשף על הספסל. אחרי השריקה, נמני לא מתראיין. עלוב. עלוב הרבה יותר מהביצועים הבינוניים של מדוניאנין אלברמן ועטר.

נמני, עובדיה ומזרחי. גועל נפש של התנהגות (יניב גונן)

מצד שני, למכבי בכל זאת היה הישג השבוע. הם ניצחו בדרבי. ניצחון טכני. איך אמר חברי האוהד אל"ף? בדרבי המזכירות, המזכירה של הפועל, ששכחה להתריע נגד שיתופו של דואני, הפסידה למזכירה של מכבי שעלתה על זה בזמן. מזל טוב. זה יבטיח אולי בכל זאת את הישארותו של נמני במכבי. חשוב. בעיקר להפועל.

בינתיים, בסכנין, זכתה הפועל תל אביב בניצחון בעוד משחק בינוני להכעיס. רשם העמותות יכול לשנות את שמה של הקבוצה להפועל תל השומר. רשימת הפצועים יכולה למלא בבית החולים שם לפחות מחלקה שלמה. השבוע, אחרי הדו"ח של התזונאית, גם התברר, כמו שחשדתי כאן בטור הקודם, שלא סתם השרירים של שחקני הפועל נקרעים ונמתחים. התיקו מול בית"ר והנצחון על סכנין הושג במשחק עייף וחלש ברובו. ומכיוון שבהפועל יודעים שאליפות חוגגים במאי, אין כאן שום סיבה לחגיגה.

זהבי חוגג. תשמרו את החגיגות למאי (עמית מצפה)

חלון ההעברות המתקרב, מחייב את הפועל לחשוב על חיזוק. זה יפה שהסקאוט משוטט בבולגריה, אבל הבוננזה האמיתית נמצאת בפתח תקווה. עומר דמארי הוא תפוח האדמה הכי לוהט היום בכדורגל הישראלי. הפועל צריכה לשלם הרבה ולקחת אותו. ואם אפשר גם את בוזגלו. גוטמן, שלא כמו נמני, ידע מה לעשות עם הילד. אתמול הוא בכה על הספסל אחרי החילוף. אם ילבש אדום, אני מבטיח לו ולאבא בוזגלו הרבה דמעות שמחה.

ונסיים, בטח ניחשתם, בבונדר. נדמה לי שהמסר ברור. עומרי קנדה נכנס לשחק בסכנין באחור של 70 דקות. קנדה הוא המגן הימני של הפועל. גוטמן, אתה מבין את זה כבר, נכון?!    

קנדה עם מרעי ושכטר. זה המגן הימני של הפועל ת"א (עמית מצפה)