עד כה פעם אחת בלבד נפגשה העונה ביורוליג מכבי ת"א עם קבוצה שיש לה גבוהים מוכשרים שיודעת גם איך להפעיל אותם וזה היה בוויטוריה. אנחנו יודעים איך המשחק הזה נגמר.
חבורת השחקנים המפוזרים שקוראים לעצמם הגארדים של פרוקום גדיניה נפלה כפרי בשל לידיים הלוחצות של הצהובים, ובעיקר לידיים של דורון פרקינס, שמתגלה כאחת מהגניבות הגדולות ביותר של הצהובים.
אחרי עונה שלמה שבה עשה צרות לכל הליגה במדי מכבי חיפה, לא ברור מדוע לקח למכבי כל כך הרבה זמן להנחית את פרקינס אצלה בעונה שעברה, במיוחד לאור העובדה שהוא הוצע להם במחיר כל כך זול.
גם בתחילת העונה הנוכחית החתימה שלו התעכבה והתעכבה עד שבסופו של דבר ראשי הצהובים התעשתו והעניקו לו את ההעלאה שביקש. כבר עכשיו די ברור שבלי המנהיג החדש, היא היתה לפחות עם ניצחון אחד פחות ביורוליג עד כה.
פעם היה שחקן ב-NBA שקראו לו "הכפפה" (גארי פייטון, למי שזוכר), פרקינס הוא יורש מתאים לכינוי הזה, אחרי שהצליח לחסל כל אחד מהכוכבים של היריבה ועל הדרך להגיע כמעט לכל כדור אבוד בשני הצדדים.
פרקינס הוא הוכחה נוספת לכך שמנהיג של קבוצה לא חייב להיות הקלע הבולט שלה. הגארד מאלסקה מדביק את שאר החברים באינטנסיביות שלו והופך את הצהובים מקבוצה מוכשרת ליחידה לוחמת שיהיה קשה מאוד להכניע אותה.
|
יניב גרין. חייב לתרום יותר בהתקפה (יניב גונן) |
|
|
עכשיו כל זה טוב ויפה לניצחונות על פרוקום וז'לגיריס, אבל גם דייויד בלאט, שמצהיר בוקר וערב שאין לו קבוצה גדולה, יודע שבטופ 16, מול סוללות הגבוהים שמעמידות קבוצות כמו אולימפיאקוס, ברצלונה ופנאתינאיקוס, שחורציאניטיס ייגמר מהר וכמוהו גם גרין,ש טוב לכמה דקות טובות של הגנה, אבל התרומה שלו בהתקפה עדיין פחות ממה שמכבי צריכה.
כבר במחזור היורוליג הבא מגיעה קאחה לבוראל להיכל נוקיה כשהיא עם הגב אל הקיר. בשנה שעברה הקבוצה של דושקו איבנוביץ' הגיעה להיכל בערך באותו מצב וזה נגמר בניצחון ספרדי משכנע. ניצחון תל אביבי נוסף והיא בדרך הבטוחה למקום הראשון בבית. הפסד, וכל העבודה הקשה עד עכשיו תרד לטמיון. ההבדל בין פיינל-פור לעוד עונה שתיגמר בהצלבה עשוי להיות ההבדל בין ניצחון להפסד בשבוע הבא.
הכתוב הינו טור דעה