ב-21/10/10 נחתה מכבי תל אביב בוויטוריה, ספרד, למשחק מול קאחה לבוראל. הצהובים בנו קבוצה חדשה והגיעו למשחק היורוליג הראשון של העונה,כשסימן שאלה גדול מרחף מעל הקבוצה. אף אחד מהאוהדים, פרשנים, עיתונאים, ולא בטוח שהמאמן והשחקנים עצמם, ידעו איזה מכבי אנחנו צפויים לראות במשחק הפתיחה של המפעל האירופי.
הכל היה מבולגן, אף אחד לא ידע מה תפקידו על המגרש וההפסד היה בהתאם, 94:78.
בלאט הודה כי הקבוצה לקתה בהלם וחייבים להגיד את האמת, הצהובים נראו מתחת לכל ביקורת. אך מאז ההפסד הכואב, נראה שמשהו טוב קרה לקבוצה של בלאט. נראה שהתבוסה ניערה את השחקנים וגרמה להם להיראות במספר רמות מעל איך שנראו נגד קאחה לבוראל.
שלושת הנצחונות בליגה על גלבוע/גליל, עירוני אשקלון והפועל ירושלים אומנם היו קלים אבל רק חיברו את השחקנים וגרמו להם להיראות כמו איך שהם נראו היום.
 |
| קוז´יקרו מנסה לשמור על שחורציאניטיס (יניב גונן) |
|
| |
שבוע בלבד אחרי התבוסה הכואבת בספרד, הגיע המשחק מול ז'לגיריס קובנה. שמעון מזרחי ושות', חששו שמא ההפסד בספרד יחזור על עצמו כבר בארץ, הרי למה אפשר לצפות אחרי איך שמכבי נראו במשחק הראשון? אך נראה שהזמן עשה את שלו ומכבי פשוט הוכיחה שהחיבור החל. ז'לגיריס קיבלה בראש והצהובים נראו פשוט מצויין.
נגד פרטיזן הצהובים כבר נראו כאילו הם משחקים אחד עם השני שנים. כל אחד יודע לאן הוא הולך, התרגילים עובדים כמו שצריך ופשוט היה תענוג לצפות בחבר'ה של בלאט, בראשותם של פרקינס ואידסון שכמו יין, נראה שהשתבחו בשנה השניה במכבי.
 |
| פרקינס נגד ז'לגיריס (יניב גונן) |
|
| |
לאן הולכים מפה? נראה שאם ימשיכו ככה, למרות שניצחו רק את ז'לגיריס ופרטיזן שלא נחשבות לאריות הבית, מכבי תתחבר יותר ותהפוך לחזקה יותר עם הזמן. אני לא יודע אם לבנות על פיינל פור ריאלי בשלב הזה, אך בהחלט אפשר להתחיל לפתח ציפיות.
הכתוב הינו טור דעה