זה לא הזמן למשחקים

נבחרת ישראל חולמת בגדול על העליה ליורו 2012. מהמקום הראשון בבית 6 יהיה קשה מאוד לעשות את זה, אבל כמו בכל קמפיין, מותר לנו לדבר לפני המשחק המשמעותי הראשון. הפעם מדובר בקרואטיה והגיע הזמן שננצח נבחרת גדולה בבית.

כל חבריי מכירים אותי כאדם סקפטי וגם הפעם אני לא עומד לשבור את הסטטיסטיקה. קשה לי לראות את נבחרת ישראל מוציאה מהקרואטים שלוש נקודות, גם אם זה באצטדיון ר"ג. תיקו אולי אפשרי, אבל לאור המהלכים האחרונים שהמאמן לואיס פרננדז מבצע באימונים המשימה תהפוך למורכבת.

למצבים אנחנו נגיע. בהתקפה זה נראה טוב עם איתי שכטר ואליניב ברדה שתורגלו. חלוץ הפועל ת"א נמצא אולי בכושר הכי טוב מבין חלוצי הליגה וברדה שמשחק בבלגיה גם הוא נמצא בתקופה טובה.

איתי שכטר עם דודו אוואט. בכושר הטוב בליגה (משה חרמון)

בקישור אנחנו צפויים לראות את פצצת הכישרון ביברס נאתכו, שהכללתו בהרכב הפותח עוד תניב לנו הרבה פירות בעתיד, ואולי כבר מול הקרואטים. יחד עם גילי ורמוט המצויין אתם יכולים להיות בטוחים שפרננדז עשה את הבחירה הנכונה בהיעדרו של יוסי בניון.

הבעיה שלנו לדעתי תהיה בהגנה. המשחקים הרבים של המאמן בימים האחרונים עוד עלולים לעלות לנו ביוקר. תמיר כהן הוא קשר, לכן אני לא מבין מה הסיבה לתפקד אותו כבלם שלישי. אם רוצים הכרעה, צריך לתקוף. אמנם יש לנו שני חלוצים וזה נהדר, אבל הם צריכים קישור טוב שיספק להם כדורים.

אלרואי כהן ודור מלול. כל שחקן צריך לפתוח בעמדתו המקורית (דרור עינב)

אני באופן אישי לא מאמין בהצטרפות להתקפה של שני המגנים מהאגפים. זה יהיה הרכב 5-3-2 שיתמקד בהגנה, במקום לקבל ביטחון ולתקוף מול הקהל הביתי. אלרואי כהן בהגנה גם לא נראה לי פיתרון טוב, במיוחד בהופעת בכורה שלו במדים הלאומיים. אם הוא יפתח בהגנה ולא ייתן הופעה טובה, אסור לבוא אליו בטענות. הוא משחק כקשר ולכן צריך להמשיך בתפקיד הזה. מוטב אם אלרואי כהן לא יעלה לשחק במקרה הזה, למרות שמדובר בשחקן מעולה.

בצוות המקצועי של הנבחרת עוד אפשר לשנות תוכניות, נקווה שזה עוד יקרה. מול מלטה זה בסדר, אבל מול קרואטיה במשחק קריטי כל כך, זה לא הזמן למשחקים.

הכתוב הינו טור דעה.