יש משהו בימים האחרונים שגורם לי להרגיש חוסר נוחות בעניין הנבחרת. רף הציפיות מהנבחרת הוא גבוה מדי ולא ריאלי לדעתי לקראת קרואטיה. יש לי תחושה שבחלק מהמקרים לא מדובר בניתוח טהור של המצב, אלא מדובר בתוספות של אינטרסים מכל מיני כיוונים וגורמים שמציבים את רף הציפיות במקום לא ריאלי לתחושתי.
הדרך שבה מבטלים את נבחרת קרואטיה מקוממת אותי, קרואטיה היא נבחרת כדורגל מצויינת. כן, אפשר לנצח אותה, אבל עדיין זו משימה קשה מאוד ואם מסתכלים על מצב הנבחרת הישראלית, נכון לעכשיו, למעט דודו אוואט ואליניב ברדה שנמצאים בכושר מצויין, אין לנו אף שחקן שאני יכול לציין שנמצא בכושר יוצא דופן. להוציא אולי את איתי שכטר שנראה חד יותר מכל שאר השחקנים, למרות הפתיחה הלא טובה של הפועל ת"א.
אני לא זוכר מתי היה שילוב כזה חריג בסגל הנבחרת של שחקנים פצועים ושחקני סגל שלא נמצאים בכושר טוב וזה קורה לנו דווקא בשבוע הכי חשוב של הקמפיין.
|
שחקני נבחרת ישראל. רובם לא בכושר (משה חרמון) |
|
|
אני מאוד מעריך את לואיס פרננדז כאיש מקצוע רציני, כל דרך ההתנהלות שלו מוצאת חן בעיניי ולכן הביקורת שמופנית כלפיו עוד לפני שבכלל התחיל המשחק ואחרי שכבר אספנו ארבע נקודות בשני משחקים, מרגיזה אותי.
נכון, פרננדז ייבחן על-פי התוצאות והוא בעצמו אומר את זה, אבל מכאן ועד לקחת ולצייר אותנו כנבחרת הטובה בעולם ולמזער את הנבחרות שאנחנו משחקים נגדן, יש הבדל גדול וכנראה שיש אנשים ששוכחים שבכל זאת 40 שנה לא הגענו לשום מקום.
|
לואיס פרננדז. הביקורת כלפיו מרגיזה (רועי גלדסטון) |
|
|
12 שנים היה לי את הכבוד ללבוש את המדים הלאומיים, יש לי 68 הופעות בין הקורות ואני יכול להגיד שתמיד אהיה אוהד מושבע של הנבחרת ולא משנה בכלל מי מאמן אותה.
עם כל הניסיון שלי בנבחרת אני מבהיר חד משמעית שהנבחרת שלנו מגיעה למשחק הזה כאנדרדוג ושאף אחד לא יבלבל את השכל, אבל בר"ג אפשר לנצח את קרואטיה. אני מאחל לנבחרת הצלחה גדולה ויודע שהשחקנים שיקבלו הזדמנות יעשו את המקסימום. רק שיעשו אותנו מאושרים ויביאו את הניצחון.