יופי של משחק היה בקרית אליעזר בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים (3:3). שתי קבוצות מפוזרות, ללא הגנות, ללא שוערים והאמת גם בלי טביעת אצבע משמעותית של מאמן. אצטדיון מלא, תפאורה ברמה אירופית, מהומות ברמה דרום אמריקאית עם מאבטחים חסרי אונים, ומעט מאוד כדורגל. חלומו של כל אוהד כדורגל ישראלי.
לוזון ליג, השישית בטיבה באירופה, פורחת. מה ביקשנו ואין? משחקים רבי שערים, אצטדיונים מלאים במחזור החמישי, סינדרלה יפה מהצפון, קרב ראש בראש שהולך ומתפתח בין שתי התל אביביות (דבר שלא היה קיים עד כה) על אליפות הלוזון ליג.
רק אל תזכירו לנו שלא באמת משנה אם אתה מנצח או מפסיד, בסוף מתקזזים, מסדרים את העניינים. הליגה פורחת. אולי זה מה שחיפשנו כל העשור האחרון ולא מצאנו. האכזבות אחרי עוד משחק עונה שנגמר ב-0:0 ללא מצבים, הדלילות ביציעים, החוסר בתחרותיות מהמחזור העשירי ופירוז שעות המשחקים הספיקו לנו כנראה.
אולי מצאנו מה שחיפשנו. אולי היינו צריכים מישהו שיבוא ויסדר, יארגן, ידבר, יערבב ויספר לנו שאנחנו הליגה השישית בטיבה באירופה. היינו כל כך רעבים שעכשיו אנחנו אוכלים את זה ולא משנה שרק בעוד כמה שנים, כשנלך לשירותים, נגלה מה באמת שמו לנו בבגט.
 |
| סוליליך מול אביתר ברוכיאן. לא משנה אם אתה מנצח או מפסיד (עמית מצפה) |
|
| |
בנתיים לפחות אנחנו נהנים אז למה להרוס? עוד שבוע דרבי בתל אביב! סליחה, שבועיים. יש "וי" לסמן בשבוע הקרוב בדמות שני משחקי נבחרת. אפילו שהם שני המשחקים החשובים בניסיון המי יודע כמה להגיע לאוורסט, הם מייגעים אותי.
לא יודע איך להסביר את האפטיות שאני חש כלפי השבוע הקרוב. אפטיות שמתקרבת כבר לעצבנות. אם פעם הייתי מחכה למפגשים נגד אוסטריה ואפילו קפריסין בקוצר רוח וחודש לפני כבר מתחיל לעקוב אחרי הסגל ההולך ומתגבש הרי שהיום זהו סוג של עול עבורי. אני לא סובל חס וחלילה, בכל זאת, כדורגל. אבל יש לי תחושה שאני מבטא רגשות של עוד רבים אחרים בעם היושב בציון.
 |
| לואיס פרננדז. הנבחרת כבר לא מרגשת (רועי גלדסטון) |
|
| |
העם הזה, שפעם היה ממלא את רמת גן במשחקי הנבחרת ולעיתים היה שוכח שבכלל יש פה גם ליגה, כיום משדר אפטיות. אני לא פחות פטריוט מבעבר, אני גם לא פחות אוהב כדורגל מבעבר, להיפך. הנבחרת גרמה בשנים האחרונות למיאוס בקרב אוהדיה. אולי אלה האכזבות ההולכות ונישנות, אולי חוסר האמונה בשחקנים שלנו, אולי העומדים בראש המערכת שאיבדו את אמון הציבור.
כל אחד יעשה לעצמו את החושבים וימצא למה חוסר האיכפתיות השתלט עליו, אבל עד שכל אחד מוצא את התשובות אני מאחל לנו שיעבור בקלות. סוג של צום מהלוזון ליג הנהדרת, אבל יש למה לחכות, עוד שבועיים דרבי. אולי לוזון יעשה לנו טובה וידבר עם חבר קרוב, מישל פלטיני, שיסדר לנו את משחקי הנבחרת בסוף העונה, לפנים משורת הדין, כמו הלוזון ליג. בינתיים, נכסוס ציפורניים ונרקע בעצבנות ברגליים, עד שהיא תחזור. עוד שבוע דרבי, טוב נו, שבועיים.
הכתוב הינו טור דעה