אלי גוטמן דיבר עם השחקנים שלו לקראת מכבי נתניה בקופסא ואמר: "שימו עין על קובי דג'אני, הוא מנווט להם את המשחק". בשעה טובה, מאז ההפסד לליון, בהפועל תל אביב נותנים כבוד ליריבה ומשמיעים את הקלישאות: 'הלחם והחמאה זה הליגה', 'הראש רק בקופסא' וכו'. בפעם הראשונה העונה.
עד ההפסד לליון האדומים התייחסו בזלזול מוחלט ליריבות שלהם בזירה המקומית וזה גם ניכר בתוצאות שהשיגה הקבוצה, בעיקר בהפסדים להפועל חיפה ולקרית שמונה. אין אף מועדון כדורגל בעולם שמרצה לעצמו לזלזל באופן כל כך מובהק בליגה המקומית, בטח כאשר לא מדובר בקבוצה שנמצאת רמה אחת מעל כל השאר.
בנפיקה, שאלקה וליון נמצאות במצב יותר קשה מזה של הפועל, ביחס למה שהקבוצות הללו רגילות. שתיים מהן מתחת לקו האדום בליגה המקומית ובנפיקה הפסידה כבר 3 פעמים, הפתיחה הכי גרועה שלה מזה הרבה הרבה שנים. גם שאלקה ובנפיקה תולות הרבה בליגת האלופות, הכלכלה שלהן תלויה ביכולת להצליח באירופה, לפחות כמו הפועל.
ובכל זאת, שלוש המתחרות של הפועל ת"א בליגת האלופות כל הזמן רק מדברות על הליגה המקומית. אנשי בנפיקה וליון הצהירו לפני ואחרי הפועל, שהן מקוות שהניצחון בצ'מפיונס גם יחזיר את הקבוצה לתלם במשחקי הליגה. גם בשאלקה מצהירים, שדרך הניצחונות באלופות הקבוצה תשתפר בליגה.
 |
| אלי גוטמן עם גבי קצרה. ההנהלה רק רוצה להגדיל את הקופה ומהר (יניב גונן) |
|
| |
היחס של אנשי הפועל תל אביב, ובראשם מוני הראל ואלי טביב, לליגה המקומית היא לא פחות מאשר בושה וחרפה. בדיוק כמו אדם עני שזכה בלוטו ושכח את כל החברים שלו, בהפועל מיד קפצו מעל הפופיק ורצו להגיע לרבע גמר ליגת האלופות. הפועל הוכיחה החודש שהיא לא אימפריה אמיתית, אפילו לא ברמה המקומית.
הטעות הגדולה הראשונה של האדומים היתה לתת לשבעה שחקני הרכב לנוח במחזור הראשון מול הפועל חיפה, מתוך אמירה שזלצבורג יותר חשובה. ברור שאם המשחק מול האוסטרים יותר חשוב מקרית אליעזר, אז ליון יותר חשובה מקרית שמונה. המסר היה ברור וחד - בהפועל לא צריכים לחם וחמאה, כאשר על השולחן יש סטייק עסיסי.
זה ממש לא עניין של עומס, זה עניין של גישה. מכבי חיפה שיחקה פעמיים בליגת האלופות (הופעה אחת מוצלחת ואחת לא) ובשתי ההופעות, ביום בו היא הודחה מהמפעל היא היתה מוליכת הליגה. אולי בגלל הקיזוז, בהפועל החליטו שיותר כלכלי להשקיע את המשאבים איפה הכסף הגדול, אבל בכדורגל כשהדברים מתחילים לחרוק, אז נכנסים עמוק לבור ללא תחתית.
 |
| להפועל יש סטייק על השולחן, אז הם יאכלו לחם וחמאה? (רויטרס) |
|
| |
להפועל עדיין יש סגל שחקנים נהדר ובעיקר הרכב ושיטה שיכולים וצריכים לדרוס את כמעט כל הליגה. אבל זה לא מובן מאליו ומשחקים לא מנצחים בכסף, אלא רק בהשקעה. גוטמן הצליח לשמור בעונה הקודמת על תחושה של אנדרדוג עד העליה למקום הראשון, במחזור האחרון. הפועל הפכה העונה לקבוצה שחצנית ויהירה, שלא פלא שכמו שאניימה אמר היום: "אין כבר מחוייבות למשחק ההגנה כמו בעונה שעברה".
ההנהלה האדומה רוצה להרוויח כמה שיותר כסף, כמה שיותר מהר, אבל בדרך היא רמסה את האוהדים שעוקבים אחרי הקבוצה בכל משחק ליגה. בהפועל בטוחים שיש כפתור שאפשר ללחוץ עליו, להשקיע שוב בליגה ואז הכל יהיה בסדר. אבל הם בקרוב יגלו כמה הדרך למעלה ארוכה קשה. גוטמן עבד שנתיים ולבסוף בנה קבוצה לתפארת בבלומפילד, עכשיו המשבר הגיע והוא לא מתכוון להיעלם. על טעויות משלמים.
הכתוב הינו טור דעה