לאחר שזכתה באליפות בעונה שעברה עם ניצחון מדהים בנוקיה על מכבי ת"א בגמר הפיינל פור, גלבוע/גליל ממשיכה בנסיון להתקדם ולהפוך לחלק בתי נפרד מצמרת הכדורסל הישראלי.
האליפות של גליל עליון בעונת 92/93 היתה הצעד הראשון של הקבוצה הצפונית למועדון הגדולות של הכדורסל הישראלי, ומאז כמעט בכל עונה, גם לאחר שנאלצה לנדוד לגלבוע, הקבוצה של עמית גל, וכעת גם של חיים אוחיון וירון אוחיון, הנציגה הצפונית נמצאת במרכז העניינים.
לא חסרות קבוצות שהיו בצמרת ונעלמו. מגבת/יגור המיתולוגית, דרך הפועל ר"ג של סטיב קפלן וסטיב שכטר, הפועל אילת של דאוסן, ראוסם, ישראל אלימלך והחברים, מכבי רעננה של בריסקר, שטיינהאוור וברק פלג ואפילו עירוני נהריה, עירוני ר"ג (ליובין, נאור, מוסינזון, ראיין סטאק), הפועל חולון וכמובן, הפועל ת"א...
כואב מאוד, אבל רק הפועל ירושלים, כן כן, ירושלים שלא זכתה באליפות אחת לרפואה, מצליחה להראות המשכיות כלשהי בצמרת הכדורסל. עד עונת 91/2 ירושלים היתה "עוד קבוצה" בכדורסל שלנו, אך מאז, שנה אחרי שנה הקבוצה מתקדמת ולאף אחד אין ספק שהקבוצה מהבירה היא מספר שתיים הנצחית.
|
שטיינהאור ונאור. היו שותפים לקבוצות צמרת שנעלמו מהמפה (דרור עינב) |
|
|
ארבע זכיות בגביע המדינה, גביע יול"ב היסטורי, מקום ראשון בעונה הסדירה בעונת 98/9 ואינספור "משחקי עונה" מול הצהובים מת"א הקנו לירושלים מקום של כבוד בכדורסל שלנו, אך דווקא העונה בה השתתפה הקבוצה ביורוליג ב-2000/1 היא שהפכה אותה למה שהיא, בזכות הנסיון שצברה, ובזכות ההבנה שצריך להשתפר כל הזמן כדי להיות מועדון גדול ומכובד. הבנה שהביאה כאמור את ההצלחות בגביע ספורטה, את חצאי הגמר בגביע יול"ב וכמובן את התואר האירופי עם דרוקר, שפר, סולומון, מקארת'י וחבריהם.
העונה החליטה גלבוע/גליל להשתתף במפעל היוקרתי ביותר באירופה (לא כזה קשה להיות המפעל היוקרתי ביותר בסל האירופי.. הענף דועך אט אט), וגם אם התוצאות לא יגיעו תוך רגע כמו שאוהבים אצלנו לבקש, הזמן יעשה את שלו.
הבעלים חיים אוחיון, היו"ר חיים אוחיון והצוות המקצועי לקחו סיכון גדול כשיצאו ל"מלחמה" עם סגל חדש כמעט לגמרי, ועם ליאור ליובין שזוהי עונתו הראשונה כמאמן, ובטח שבטח כמאמן ביורוליג. אין כמו נסיון בזירה הבינלאומית החזקה ביותר. את זה הבינו והפנימו ראשי הקבוצה וירוויחו מכך בעתיד.
|
ירושלים זוכה ביול"ב. בעתיד גם בגליל יחגגו תארים אירופיים (רויטרס) |
|
|
שתי אליפויות יש למועדון הצפוני, ואף אחד לא יהיה מוכן לשים את כספו על אליפות נוספת בליגה שבה אם מכבי ת"א מאבדת תואר, זה נחשב שהיא "איבדה אותו" כאילו הוא שייך לה. מנגד, כמעט 20 שנה גליל עליון על שלל שמותיה וצורותיה נמצאת בצמרת ואין ספק שהיא תשאר שם.
הכתוב הינו טור דעה