כיפור נכנס לחיינו ובמהלך היום הנדיר הזה יתכנס גם כל אחד מאיתנו בפינתו ובדרכו שלו יסכם את חטאיו משנת תש"ע. רבים מאיתנו יבקשו סליחות בדרכים שונות ומגוונות, חלקן מתעמרות בגופנו יותר וחלקן פחות וביום ראשון לאחר שכולנו מטוהרים נוכל לחזור "בשמחה" לסורנו ולהתחיל לצבור חטאים עד הצום הבא.
גם הספורט הישראלי ייטול חלק בחגיגת חשבון הנפש ועם תקווה ואמונה גדולה אני מאחל ומצפה שיום הכיפורים, לפחות בכל הקשור בגזרת הספורט, יהפוך ליום השיפורים. חשבון הנפש יכול להסתיים בשבת בערב אבל הוא יכול להימשך ולגרום לנו לא רק לכפר על חטאינו אלא להסיק מהם מסקנות. הרבה דוגמאות יש לסליחות שעלינו לבקש אבל יש אחת, טריה וכואבת שיכולה לתקן במעט והכי חשוב לגרום ליום הזה ליום שיפור משמעותי באמת.
 |
| מתפללים בכותל. החוכמה היא גם להסיק מסקנות (GettyImages) |
|
| |
לפני כשבוע הגיע "יום חגם" של הטוקבקיסטים הישראלים ובשיאו התייחס אריק זאבי בראיון ל-ONE למבול הגידופים וההעלבות שספג ממאות "האוהדים" שבעזות מצח ולאחר אליפות עולם כושלת של הג'ודוקא, החליטו שנמאס להם ממנו. אריק הפגוע הופתע מכמות הרעל והשמחה לאיד שנזרקה לעברו והטוקבקיסטים הוציאו את השמפניות - עם תגובותו של זאבי, הם קיבלו חותמת רשמית לקיומם ולא בנסיבות משמחות.
האירוע המביך הזה פגע והעליב את זאבי וגרם ללא מעט אנשים לזוז באי נוחות מול מסך המחשב, אך יותר מהכל הוא היה ראי לייחסנו לספורטאים שלנו ולספורט שלנו. יש שיגידו שאריק זאבי הוא לא רק הג'ודוקא הטוב ביותר שהיה לנו אי פעם אלא הוא גם הספורטאי הישראלי הטוב ביותר שיצא מכאן.
כמובן שהוויכוח הזה לא יגמר לעולם אבל על דבר אחד יסכימו כולם - זאבי הוא מקצוען בכל קנה מידה, ספורטאי שגרם לאותם טוקבקיסטים לקפוץ ולשאוג לא פעם מול הטלוויזיה בשלל אליפויות אירופה ועולם שונות ואדם שתמיד נתן את כולו כשעלה על הפרקט. אז נכון, אריק נמצא בשלהי הקריירה המפוארת שלו והזריזות והחדות הן לא מה שהיו פעם אבל מכאן ועד לחוסר הכבוד והפירגון שהראו "טובי" אוהדי הספורט כלפיו - הדרך ארוכה, או לפחות אמורה להיות כזאת.
 |
| אריק זאבי חוגג. אנחנו לוקים בכפיות טובה ובזיכרון קצר (רויטרס) |
|
| |
הבעיה העיקרית היא שהראי הזה הראה לנו את כפיות הטובה והזיכרון הקצר שמרחפים מעל כל ספורטאי בארצנו. חוץ מהסליחה שעלינו לבקש מאריק, אנחנו קודם כל צריכים ללמוד להעריך ולתת כבוד לספורטאינו לפחות כמו שאנחנו מתייחסים לעצמנו ויפה שעה אחת קודם. יש לנו יום אחד בשנה לעשות את החשבון הזה, להסיק ממנו מסקנות לשנה הקרובה ולחתום אותו בצום קל שיהיה לכולנו.
הכתוב הינו טור דעה
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם