הסוקר סיטי סטדיום ביוהנסבורג. גמר המונדיאל. נבחרת הולנד מול נבחרת ספרד. 84,490 אלף צופים גודשים כל כיסא ביציע ומעודדים בטירוף. מקומיים, תיירים, אוהדי הנבחרות השונות ושל הולנד וספרד בפרט. האירוע הגדול ביותר בעולם הכדורגל מקבל חשיפה מדהימה ומספק שואו טיים אדיר.
חודשיים אחרי. איסטנבול, גמר המונדובאסקט. ה"דרים טים" עאלק של ארצות הברית מול טורקיה. 16,000 מקומות בהיכל, בו משחקת כפי שנכתב הנבחרת המקומית והקרחות ביציעים חוגגות. אירוע הכדורסל הגדול של העולם וזאת החשיפה.
אך לא נכון להתייחס ככה לאירוע הגדול ביותר שהכדורסל העולמי סיפק לנו. היה טורניר מרתק ומעניין עם הפתעות ותצוגות כדורסל נפלאות ושחקנים שפרחו והוכיחו שיש עתיד, בעיקר באירופה. בין אם תאודושיץ' או קלייזה, האירופים הראו שיש להם מה למכור בעוד שחקני ה-NBA כמו סקולה הוכיחו בעיקר שהם טובים במקומות שבהם אין סנטרים.
אבל סיפור האליפות הזאת טמון בזה שהכוכבים הגדולים באמת לא היו. לא אלו של ארצות הברית, לא אלו של גרמניה וגם לא ג'ינובילי של ארגנטינה. אולי איתם זה היה נראה אחרת. אולי לא. בסופו של דבר, אל האירוע הגדול ביותר בעולם, אירוע שכוכב ענק כמו כריסטיאנו רונאלדו לא היה מחמיץ לעולם כי עברה עליו עונה קשה, קיבל יחס די משפיל. הן מהשחקנים והן מפיב"א שאת כמות הביזיונות החודשית שלה סיימה עם שיבוץ השופטים התמוה לגמר.
 |
| ג´ינובילי במדי ארגנטינה. פעם הוא היה מופיע... (רויטרס) |
|
| |
למוניקה. איי למוניקה. כמה שאני לא יכול לראות את הפרצוף של הדבר הזה שמחשיב את עצמו לשופט כדורסל. ואיך זה שהאיגוד העולמי שאמור לבחור את השופטים הטובים ביותר בעולם עושה מעצמו צחוק ומשבץ את מר משרוקית, זה שחייב לעצור משחק כל דקה פשוט כי הוא לא קשור לענף, באירוע הכדורסל הגדול ביותר שקיים?
אבל אם יש מישהו שהציל את הטורניר הזה מגסיסה מוחלטת ושימר את כבוד הגמר הזה, את כבוד הטורניר כולו, זה בחור אחד ומיוחד שכאן בארץ לא ממש מכירים או מעריכים. כי אין לו טבעת או כי הוא לא בלייקרס, או כי הוא לא מספיק מיין סטרים כדי להיחשב.
קווין דוראנט. השחקן הגדול הבא שה-NBA עומדת להציג. קובי? בעוד כמה שנים כשהוא יפרוש דוראנט יאכל טבעות אליפות. אחרי עונה קשה שהוא עבר (לתשומת ליבם של נוביצקי וג'ינובילי, או כל כוכב אמריקני שאמר 'לא' למייק ששבסקי), הוא התייצב למעמד, נרתם לדגל ופשוט פירק את כל "אריות" הכדורסל העולמי די לבדו.
 |
| מסי וטבס חוגגים. עליהם לא ויתרתם כל כך בקלות (רויטרס) |
|
| |
היה סביבו סגל לא רע."דרים טים" אולי אין בארצות הברית, אבל איכות יש גם אצל צו'נסי בילאפס ולאמר אודום קשישא. ולמרות זאת, ולמרות שחקנים מוכשרים ומוכחים כמו ראסל ווסטברוק, דריק רוז, אנדרה איגודלה או רודי גיי לצידו, דוראנט לקח את ארצות הברית על הגב שלו וסחב אותה לתואר. בקלות. עם המון מנהיגות, חוצפה וביצים של שור.
ועכשיו ניתן רק לשאול מה היה קורה אם לדוראנט היו קוראים מסי, ובמקום סלים היה שער ובמקום כדור כתום סטנדרטי היה איזה ג'בולאני הזוי. אבל ככה זה. הכדורסל לא מקבל אפילו עשירית מהשיווק של הכדורגל והאמת? זה באשמתנו. כי תאכלס, קראתם עכשיו את הטור הזה... ולמישהו מכם באמת אכפת?
הכתוב הינו טור דעה
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם