יש שנים שאתה לא רוצה שייגמרו לעולם. שנה שבה הדאבל הוא אדום, היכל נוקיה כבר לא צהוב ומכבי ת"א היא בית שאן סרט מלחמה – היא שנה שהיית שמח אם היתה נמשכת לפחות שנתיים. ממש כמו הקיזוז, רק בהפוך. אבל היא נגמרה, ואפשר לרגע, רק לרגע, להתרפק ולהתפנק.
להקת השנה היא הגוטמנים. שילוב של מוסיקה משובחת (ורמוט), קולות ענוגים (שכטר), סטייל (דה סילבה) ואפילו אקרובטיקה חתולית (אניימה), שהפך את הלהקה הזו להצגה הכי טובה בעיר. אומרים שהיה לה הרבה מזל (הקיזוז), אבל אף בן אדם רציני לא יכול לומר שהתואר לא מגיע לה. תנו כבוד לגוטמנים, תנו כבוד למאסטרו, סר אליהו גוטמן. אמרו עליו שהוא שמרן, משעמם וכבד – והוא נתן לכולנו בראש עם מאה-ועשרים שערים, שביעיות בליגה וחמישיות באירופה. בראבו.
הפרומו של השנה שייך למכבי חיפה. ליגת האלופות נראתה בתשדירי הקידום נוצצת ומבטיחה מתמיד. אלישע בחליפה, קטן בעניבה וארבעים אלף צופים שהצליחו להפוך אפילו את אצטדיון רמת גן המגעיל לבונבוניירה. באמת פרומו מהסרטים, רק שהסרט, איך לומר, היה צל חיוור ומאכזב של מה שהובטח. אפס נצחונות, אפס נקודות ואפס שערים הוכיחו לנו שוב שאסור לסמוך על הבטחות – ובטח לא על תשדירי קידום נוצצים. אמת בפרסום לא היתה אף פעם הצד החזק שלנו.
 |
| הפועל ת"א מול זלצבורג. "הגוטמנים" הם להקת השנה (שי לוי) |
|
| |
תגלית השנה הולכת לקבוצת כדורסל אלמונית העונה לשם "גלבוע/גליל". מאי שם הגיעו האלמונים האלה. עם מאמן מוכר (קטש) ושחקן שהוא חבר של חברה מוכרת (אלין), הם השאירו את האימפריה הצהובה של שמעון מזרחי בלי תואר ועם בלון בלי אוויר העונה לשם פיני (יש עוד מלבדו) גרשון.
גורמים יודעי דבר אומרים שמדובר בתגלית מפתיעה, שפרצה בסערה בלילה אחד להיכל נוקיה, גנבה את הצלחת ונעלמה. המאמן המוכר כבר לא שם, וגם החבר של החברה מצא בית בטוח יותר. כל היודע דבר על מקום הימצאם מתבקש להודיע לתחנת המשטרה הקרובה.
 |
| גלבוע/גליל חוגגת אליפות. תגלית השנה (קובי אליהו) |
|
| |
נשארנו עם מופע האימים של השנה. אימפריה לשעבר מוכרת את הכבוד שלה בשקל וחצי. קבלו את הבחורים של אבי (אין עוד מלבדו, חוץ מיוסי מזרחי) נמני פותחת רגליים מול מכבי חיפה ונועלת אותן מול הפועל. קבלו אוהדים צהובים צוהלים אחרי הפסד (לחיפה) ושחקנים צהובים חוגגים וצוהלים אחרי תיקו (מול הפועל).
קבלו את מכבי בית שאן-יהוד, במופע השרוכים של שנות האלפיים. ומה יותר גרוע ממופע אימים? צדקתם. מופע אימים שבסוף (בזכות זהבי אחד קטן ובני יהודה גיבורה) הופך לפארסה גדולה.
 |
| שחקני מכבי ת"א. מופע האימים של השנה (ליאור טימור) |
|
| |
אומרים ששנה כזאת לא תחזור על עצמה. אומרים שמכבי של אלברמן ועטר היא מכבי בטעם של פעם ושבנוקיה, עם כל הבנים האובדים שחזרו הביתה, אף אחד, גם לא אם קוראים לו עודד קטש, לא ימחק השנה את החיוך של שמעון ודייויד. אומרים שהשאלה האם אלוהים הוא אדום, כבר קיבלה השנה איתות מדאיג, כשהיושב במרומים גמל לאיתי שכטר ומופע הכיפה האדומה שלו בפציעה מתמשכת וטורדנית.
אנחנו כרגיל פסימיים. אנחנו כרגיל מחכים לגרוע מכל. שום שנה אדומה ומופלאה לא תשנה את התחושה הרגילה של אוהד הפועל ממוצע שיהיה רע. רע לתפארת. בעיקר כשבשבת הקרובה מחכה לנו אי שם באצטדיון גרין הפועל עכו. שנה נפלאה היתה לנו, שנה נפלאה, אבל מי זוכר.