עוד נזכור את התיקו הזה

לפני המשחק של ישראל מול גאורגיה קיימתי שיחה טלפונית עם גיורגי דרסיליה ושאלתי אותו מה לדעתו תהיה תוצאת המשחק. עוזר מאמן מכבי חיפה לא התבלבל ואמר: "המשחק יסתיים בתיקו".

דרסיליה, שועל ותיק בכדורגל, בטח בזה של הגאורגים והישראלים יחד. לדרסיליה היה הסבר פשוט, לטענתו ברגע ששתי הנבחרות פותחות עם שלושה קשרים אחוריים התוצאה היא שאין שערים לאף אחד מהצדדים. אייל ברקוביץ' היה אופטימי והאמין שגם בדקה ה-80 ומשהו נבקיע שער. אני לא. כי הנבחרת שלנו לא היתה שווה גול, היא היתה שווה נקודה בעיקר בגלל הרצון לא להפסיד.

מהמחצית הראשונה לא נזכור הרבה. הנבחרת ויתרה על התקפה ועסקה יותר בחילוצי כדור מהיריב. הפעם הראשונה שבעטנו לעבר המסגרת היתה בדקה ה-42 מבעיטה של ליאור רפאלוב, חוץ מזה כלום. אולי עוד חצי התקפה של בן סהר שהוציא רוחב והכדור כמעט פגע בשחקן הגנה ונראה עושה את דרכו לשער עד שהשוער הגאורגי באינסטינקט טוב הדף. קרן ראשונה לישראל. יש!

אלמוג כהן היה במרכז המגרש המנוע של הקישור. כהן חילץ וכאשר היה צריך ניסה לחפש את השחקנים היצירתיים, אבל קשה לי להבין איפה היו ליאור רפאלוב ויוסי בניון. כן, אותו בניון שרק לפני מספר ימים כבש שלושער מול מלטה.

יוסי בניון. איפה הוא היה? (רועי גלדסטון)

לקראת המשחק כתבתי כאן שאני רוצה לראות את יוסי כובש לא שלושער ולא שני שערים, חצי שער ביקשתי. אבל איפה יוסי ואיפה השער. שלא תטעו לא רק בניון לא הגיע למשחק ההתקפה אלא כל שחקני הנבחרת שעשו רעש וצילצולים שהם רוצים, אבל כנראה לא ממש מסוגלים.

במהלך המחצית הראשונה היה נדמה שהמשחק שלנו מושתת על שיטת הבעט ורוץ. כולם נלחמים, נוגחים ובועטים, לא חשוב לאן, העיקר להרחיק את הסכנה מהשער. למרות כל הנסיונות שלנו, גאורגיה הגיעה למספר מצבים קורצים. תשאלו את המשקוף של דודו  אוואט.

בן סהר. הנבחרת רוצה, היא גם מסוגלת? (רועי גלדסטון)

במחצית השניה לואיס פרננדז ביצע שני חילופים - שלומי ארבייטמן במקום בן סהר וערן זהבי על חשבון תמיר כהן. פרננדז כנראה לא רצה לשנות את התבנית והתאימה לו תוצאת תיקו. גם כניסתו של זהבי (טוב) לא עשתה רושם על המקומיים שהחלו לתקוף גלים גלים את שערו של אוואט והכדורים שלה שרקו ליד השער. הנבחרת שלנו הלכה לאחור והכל לעיני השחקן הכי יצירתי בליגה, גילי ורמוט. 

הג'וקר של פרננדז נכנס למגרש רק בדקה ה-75, עד שוורמוט התחמם המשחק נגמר. בדקה ה-86 קשר הפועל ת"א הוכיח בכדור עומק גדול שלא נוצל למה הוא צריך להיות במגרש ולא על הספסל.

לואיס פרננדז. שיטת הבעט ורוץ (רועי גלדסטון)

בשורה התחתונה, יש לנו ארבע נקודות משני משחקים. למען האמת חשבנו שנשיג שש. מול נבחרות כמו גאורגיה ומלטה אפשר לצפות למלוא הנקודות. תחשות הבטן שלי ואני רק מדבר על התחושה שאת התיקו מול גיאורגיה נזכור בסוף הקמפיין.

הכתוב הינו טור דעה