שוב מקומות 9-12?

מי שרוצה לחגוג את העליה של נבחרת ישראל לאליפות אירופה, שיחזור בחזרה לשני משחקים בתוך הקמפיין, כאשר ישראל גברה על איטליה הלא מגובשת והביסה את נבחרת הנוער המחוזקת של לטביה.

האופוריה גאתה וכל הפרשנים כבר פינטזו על מקום באולימפיאדה בלונדון 2012. ואז הגיעה פינלנד. את הקמפיין האחרון סיימו הפינים עם ניצחון אחד בלבד ואתם יודעים מול מי הוא הגיע.

אפשר לחזור שוב ושוב על המנטרה שמדובר באחת הנבחרות הכי מוכשרות שהיו לישראל אי פעם, אבל בשורה התחתונה, הנבחרת הזו לא שווה יותר ממקומות 9 עד 12 באליפות אירופה, המקום השמור של הכחולים-לבנים.

למה? כי חסר לה שני שחקנים שיכולים לתת גוף לפקוביץ' ודומיו בצבע, כי יובל נעימי שחקן מצויין, אבל הוא ממש לא רכז והתרגיל שלו שהוא מכדרר ללא הפסקה ואז זורק לשלוש לא עובד וכי רק פעם אחת בקריירת הבוגרים שלו לקח הלפרין זריקת קלאץ', במדי מכבי ת"א מול ריאל מדריד.

כל החסרונות של הנבחרת בלטו במיוחד מול מונטנגרו, עוד אחת משורה של נבחרות שיעמידו באליפות אירופה מול ישראל סגל בלתי נגמר, יחנקו את כספי ואליהו וילחצו את נעימי ואוחיון עם גארדים אתלטים וע"י כך ישבשו את משחק ההתקפה של ישראל.

פקוביץ'. לישראל אין תשובה לו ולדומיו (דרור עינב)

בכל פעם שנבחרת יריבה הגיעה מוכנה מול ישראל, היא הצליחה לשבש את המשחק שלה ולהשיג את הניצחון, או להקשות עליה. הנבחרת לא יכולה להמציא רכז וסנטר עד אליפות אירופה הקרובה, אבל צריך להתחיל לעבוד על זה לקראת אליפויות אירופה הבאות.

פוטנציאל לא חסר. למשל, ג'ייקוב כהן, 2.10 מטרים, שהיה הקלע הבולט של נבחרת העתודה באליפות אירופה דרג ב'. עכשיו רק צריכים להשקיע בו על מנת שבעוד כמה שנים יוכל להיות הסנטר הפותח של הנבחרת.

נכון, נבחרת הכדורסל שלנו היא היחידה שמרשה לנו לחלום על מדליה באליפות אירופה, ואף עשתה זאת בעבר, אבל בקצב הזה, גם עוד 30 שנה לא נזכה לראות את ההישג המדהים של רלף קליין ז"ל וחניכיו.