לראשונה, ניצחון של כל הנבחרת

אל אל ישראל. ניצחון ענק של נבחרת ישראל שבאה לחוצה ושברירית אחרי ההפסד לאיטליה בנוקיה למשחק מול לטביה, שיש מי שאומרים שהיה החשוב ביותר בכל הקמפיין ואולי אף לעתידו של הכדורסל הישראלי.

גם אם יהיו כאלה שינסו לגמד את הניצחון על הלטבים החלשים, לא אוכל להסכים איתם. פתיחת המשחק חסרת הביטחון בנבחרת הישראלית והריצה של הלטבים ל-5:13, המשיכה את האווירה מהימים האחרונים שהתאפיינה בעיקר ע"י לחץ גדול.

אריק שיבק, בהחלטה של מאמן גדול, נתן ליובל נעימי (הקוסם הקטן) את המושכות וביחד עם טל בורשטיין, שהצליח להחזיר לעצמו את הביטחון באופן יוצא מן הכלל, בעיקר בצד ההגנתי, הביאה את הנבחרת לסיום רבע ראשון אדיר עם ריצה של 2:13.

ברבע השני, שהיה אולי הטובים ביותר של הנבחרת שלנו בשנים האחרונות עם 11:36 ובסה"כ 26:54 במחצית, אין ספק שהצוות המקצועי הראה כי הוא עשה עבודת הכנה יוצאת מן הכלל וההחלטה שקיבל שיבק, שלא להשתמש בעומרי כספי עד המחצית הוכיחה את עצמה באופן מובהק.

שיבק. עודד קטש ישב עליו חזק (רויטרס)

זו הפעם הראשונה בקמפיין שאפשר להגיד שכל הנבחרת ניצחה את המשחק ולא רק עומרי כספי ואני אומר את זה בפרגון גדול. היום, אחרי הניצחון בלטביה עומרי כספי יכול להסתכל על החברים שלו לסגל הנבחרת בצורה שווה, מה שעד עכשיו לא יכול היה לעשות וזאת, למרות הצניעות שלו.

נקודה בולטת נוספת היא שילובו של יובל נעימי על חשבון יוגב אוחיון, שלא סיפק את הסחורה. (בטח עודד קטש ישב חזק על שיבק בימים האחרונים בעניין נעימי). רק יובל נעימי והביצים הענקיות שלו יכול לבוא למשחק חוץ, לשחק אותה "בעל הבית" כאילו הוא משחק בנבחרת 10 שנים לפחות, עם קליעות מצויינות מחצי מרחק, חלוקת "סוכריות" (אסיסטים) מרהיבים, כולל מסירות משוגעות מאחורי הגב סטייל שאראס ולתת לשיבק בדיוק את מה שהוא צריך.

כספי מול לטביה. יכול להסתכל על חבריו כשווים (רויטרס)

בלות'נטאל שיפר את משחק ההתקפה שלו וזאת למרות שהוא מתקשה לשחק ללא סנטר דומיננטי לצידו (יניב גרין היה מצוין סוף סוף!). מחמם לי את הלב לראות את דייויד משאיר את האגו בצד ועולה לשחק כדורסל בשביל הנבחרת.

ניצחון נוסף בהפרש גבוה מול פינלנד ביום חמישי בנוקיה יבטיח לישראל ככל הנראה עליה מהמקום השני וישאיר את משחק החוץ במונטנגרו בראשון לפייט פיקנטי על המקום הראשון בבית.