כמה יוסי?

יוסי בניון יפתח היום את עונתו הראשונה בצ'לסי באופן רשמי. אי אפשר שלא לפרגן ולאחל הצלחה לכדורגלן הישראלי שהגיע הכי רחוק מבין הבועטים הישראלים אי פעם, אבל יש בליבי חשש מסוים לגבי ה"שידרוג" שיוסי כביכול עשה בקיץ.

בניון מגיע לקבוצה כמעט מושלמת, דאבליסטית, קבוצה שאין בה הרבה חורים אליהם יוכל להשתחל. בנוסף לכל הכשרון, אני חושב באמת ובתמים שיוסי הוא גם המקצוען הכי גדול שידע הכדורגל הישראלי וזו גם אחת הסיבות שמאמן בסדר גודל של קרלו אנצ'לוטי כל כך רצה אותו בקיץ האחרון. מהסיבה הפשוטה הזאת אני גם בטוח שהוא לא יוותר וילחם על מקומו.

השאלה המתבקשת היא האם בגיל 30 יוסי צריך להילחם על דקות משחק, או שאולי יותר נכון וטוב בשבילו היה, אם לא להישאר בליברפול, אז לעבור לקבוצה גדולה אחרת בה יוכל להילחם על המנהיגות וההובלה, במקום על הנוכחות על הדשא.

יוסי בניון. זקוק לדקות (GettyImages)

להיות חלק ממועדון כמו צ'לסי, במיוחד בתקופה הנוכחית בה הכל הולך למועדון, זה כיף וכבוד גדול, אבל יש לי את התחושה כאילו ליד טרי, למפארד, דרוגבה ושלל הכוכבים, יוסי יהיה בצל. בליברפול, שצמאה למישהו שלצד ג'רארד יוביל את המועדון ויוציא את העגלה מהבוץ, יוסי יכול היה למלא את התפקיד הזה. ישנם עוד מספר לא קטן של מועדונים שבהם יכל הילד, עם הנסיון, הכשרון והרצון להוביל ולהטביע את חותמו בהם אבל הכוכב הכי גדול של ישראל בדורו בחר בצ'לסי. התקדמות, אבל לכאורה.

אם יוסי יצליח בסופו של דבר לתקוע יתד בתמונת ההרכב ולגרום לאנצ'לוטי להיות תלוי בו במידה מסויימת, אז הוא אכן עשה התקדמות, אבל אם את העונה הקרובה צ'לסי תסיים עם טרבל שכולל גם את הצ'מפיונס ויוסי יתנדנד בין הדשא לספסל, אז לא בטוח שגם תואר לאחר 8 שנים עקרות יספק את ילד הפלא של הכדורגל הישראלי.

הכתוב הינו טור דעה