הצעד הראשון בדרך למעלה

לפני המפגש בפיראוס כתבתי שלדעתי הליגה הישראלית הרבה יותר חשובה מהליגה האירופית למכבי ת"א, דווקא העונה שהקבוצה חדשה לגמרי והעונה האירופית יכולה להפריע לקבוצה לעמוד במטרה העיקרית שלה העונה, שהיא אליפות.

תבינו שחלילה לא פסלתי את המשחקים באירופה, שאין ספק שהם מוסיפים אפקט מיוחד לאוהד שצופה מהצד ובטח לקבוצה מבחינה הישגית.

אני חושב שאם הקבוצה של נמני ומזרחי תודח על ידי אולימפיאקוס ולא תעלה הערב לשלב הפלייאוף, שום אסון לא יקרה והקבוצה פשוט תתרכז בליגה. בשביל זה הבעלים מיץ' גולדהאר השקיע את כספו, כדי שהמועדון יחזור לימיו הגדולים בליגה הישראלית ואירופה יכולה לחכות עוד עונה או שתיים.

סבלנות היא בהחלט המונח העיקרי במכבי ת"א של העונה, קודם שהקבוצה תחזור להיות פקטור מרכזי ומוביל בליגה שלה. אחרי זה, גם ההצלחות בזירה האירופית יגיעו.

אבי נמני, יוסי מזרחי ואיציק עובדיה. צריכים הרבה סבלנות (ליאור טימור)

אחרי ההפסד 2:1 ביוון ראינו כולם שמכבי קבוצה חזקה העונה שבנויה משחקנים עם ניסיון ואופי של ווינרים, כאלה שהרבה זמן הקהל הצהוב לא ראה. מכבי לא נפלה מאולימפיאקוס וניטרלה את ההתקפה שלה, לפחות עד ההרחקה של באנינג הקמרוני.

משחק הגומלין יכול להיות משחק בשביל הקהל של הקבוצה שתמך ותומך גם כשממש לא קל. ניצחון והחיוך יחזור לפנים, האכזבות וההשפלות שעברו האוהדים יוחלפו בשמחה ובעיקר בתחושה ש"הנה חזרה לנו הקבוצה שאיבדנו". לא ממש ישנה שמכבי עברה שלב, יותר חשוב שהאוהדים יראו שנבנתה העונה קבוצה שמסוגלת לכל ושזה לא עוד בלוף שיסתיים בחודש פברואר.

אוהדי מכבי ת"א. תומכים גם שלא הולך (שי לוי)

כשמסתכלים של השמות אפשר למצוא את ברק יצחקי, רוברטו קולאוטי, אבי סטרול, אלירן עטר, יואב זיו, מאור בוזגלו ועוד זרים מצויינים כמו ניבאלדו ומדוניאנין. בהחלט רשימה מפוארת, אבל בינתיים זה רק על הנייר.

ניצחון על אולימפיאקוס ויהיה אפשר לומר שמכבי ת"א עשתה את הצעד הראשון מבין רבים לחזרתה של האימפריה למקומה הטבעי.

הכתוב הינו טור דעה.