שווה יותר מזהב

הרבה ביקורות הושמעו בעבר נגד החלוץ האיטלקי המפורסם, פיליפו אינזאגי, על כך שהוא כובש רק ממצבים של מאה אחוז. ביקורות אוויליות ומגוחכת שלא מתייחסת בכלל לעובדה ש"סופר פיפו", ידע להביא את עצמו לכל אותם אינספור מצבי כיבוש. תנו לי 11 אינזאגים בקבוצה שאוכל לסמוך עליהם בעיניים עצומות שישימו את הכדור ברשת כשתגיע ההזדמנות במקום שחקני התקפה שמנסים להתחכם, ללהטט בכדור ובסופו של דבר להחמיץ בצורה מרגיזה.

החזיקו את מקלדותיכם, טובקיסטים זועמים, אינני מתכוון להשוות בין מלך השערים של כל הזמנים במפעלים האירופיים, לשחקן צעיר ומבטיח כמו ערן זהבי שאפילו לא משחק באותה עמדה. אך כבר בשלב מוקדם זה של הקריירה, ברור כי זהבי מחזיק בתכונה משותפת עם החלוץ האגדי, שהיא אולי המהות של כל שחקן התקפה, תכליתיות.

מהירות, יכולת טכנית ובעיטה חזקה, כולן תכונות חשובות ביותר עבור קשר עם אוריינטציה התקפית, אך לפני הכל אסור שהשחקן ישכח שהמטרה של המשחק כולו היא "לשים את הכדור ברשת", לא רק שזהבי מבצע זאת פעם אחרי פעם, אלא שהוא יודע לעשות זאת ברגעים הנכונים והחשובים ביותר. הדוגמא המפורסמת ביותר היא כמובן שער האליפות הבלתי נשכח מול בית"ר ירושלים, לא מלאכת-מחשבת אבל בדיוק השער שהקפיץ את האוהדים באדום הכי גבוה בעשר השנים האחרונות.

ערן זהבי. יודע להבקיע ברגעי האמת (שי לוי)

אם מישהו היה זקוק להסברים נוספים לזימונו של ערן זהבי לנבחרת ישראל מוקדם יותר היום, הרי שהערב סיפק הקשר הצעיר והמבטיח הוכחות ברורות. אפשר לשאוב מעט תקווה מכך שבמשחקים מול נבחרות עדיפות על פנינו כמו קרואטיה ויוון, בהם לא נגיע למצבי הבקעה רבים, יש שחקן עם סיכוי טוב לנצל אותם.

הכתוב הינו טור דעה