נבחרת ישראל בכדורסל מצויה קצת לפני תקופה חדשה ומשמעותית, יש כאלה שיקראו לתקופה הזאת 'עידן אריק שיבק' ויש שירצו להגדיר את זמנו של הסופרסטאר ויגידו 'זמנו של כספי'.
זה טבעי להגדיר נבחרת על פי המאמן שלה או על פי השחקן הבולט שבה, במיוחד שהוא בא מהליגה הטובה בעולם, יש לזה דוגמאות רבות ברחבי היבשת ואחת מהן זו נבחרת גרמניה של דירק נוביצקי, במידה מסוימת השחקן שכספי היה הכי רוצה להידמות לו.
מעבר לדרך הארוכה שצריך לעבור כספי כדי להכנס לנעליו של האולסטאר הגרמני גם נבחרת ישראל יכולה לשכוח מהסתמכות על שחקן אחד. זו לא הדרך של הכדורסל באירופה וזה בטח דבר שגדול על חמישיה עם בעיית גבוהים עליה עמלים אריק שיבק ועודד קטש יום וליל.
|
הטווח שבין ההגדרה על פי המאמן או על פי הסופרסטאר גדול (יניב גונן) |
|
|
אגב גבוהים, בגרמניה יש את כריס קיימן, הסנטר המשתדרג של הקליפרס שיכול לסחוב לא מעט תשומת לב ונקודות קריטיות מהכוכב הראשי, גם את נוביצקי וגם את קיימן הגרמנים לא צריכים כדי להעפיל ליורובאסקט והם אכן לא ישחקו במוקדמות, אנחנו צריכים הרבה יותר מזה.
אני רוצה לציין גם לטובה את הבחירה של כספי ושל מייצגיו ללכת לבקר בבית הכלא לצעירים, אופק. אם יש משהו יפה בכל סיפורי ה-NBA למיניהם הרי שזה מעבר מללכת רק לבתי חולים בחנוכה, עד כמה שהדבר יפה שלעצמו. הנערים הכלואים שם זה בדיוק הקהל שאחד כמו כספי יכול להשפיע עליהם במילה אחת. מעבר לכל פסטיבל התקשורת שהיה סביב הביקור מגיע לשחקן סקרמנטו מילה טובה על הבחירה.
|
עומרי כספי מבקר בכלא אופק, החלטה בסטייל NBA (שרון קביליו) |
|
|
אחרי כל זה נותר רק לבקש דבר אחד, ההייפ והטירוף סביב כספי ברורים לי מאוד אבל בוא לא נשכח שנבחרת בנויה מחמישה שחקנים על הפרקט ועוד עשרות אנשי צוות, אם נמשיך להתייחס רק לדוד מאמריקה שבא עם המתנות נפספס את המטרה שהתכנסנו לכבודה – עלייה ליורובאסקט.
הכתוב הינו טור דעה